תוספתא שבת יג

1האורג שני חוטין [ע"ג הנס] וע"ג האימרא ה"ז חייב ר' אלעזר אומר אפי' אחד האורג שני חוטין ע"ג שפה על [רחב] שלשה בתים ה"ז חייב [האורג שלשה חוטין בתחלה ה"ז חייב] למה זה דומה לצלצל קטן שארג בו שני חוטין על רוחב שלשה בתים והאורג שלשה [בתים] מתחלה ה"ז חייב.

2שנים שצדו את הצבי שניהן פטורין שאין שנים חייבין על מלאכה אחת צדו הראשון והניחו שניהם חייבין צדו הראשון ונתנו לשני הראשון חייב והשני פטור.

3הצד צבי בחצר שיש לה שני פתחים פטור נעל הראשון את הפתח [בא שני] ונעל [את] הפתח השני חייב והראשון פטור חזר הראשון ופתח ונעל הראשון חייב על צידה [שניה].

4הצד צבי חיגר חולה [קטן] פטור הצד [את] הישן חייב הצד יוני שובך יוני עלייה וצפרין שקננו בטפיחין ובבירה וכל דבר שמחוסר צידה חייב אווזין ותרנגולין ויוני הרדסיות וכל דבר שאין מחוסר צידה פטור הצד זבובין ויתושין חייב ור' יהודה פוטר הצד חגבים בשעת הטל פטור בשעת השרב חייב אלעזר בן מהבאי אומר אף בשעת השרב אם היו מקלחין פטור.

5הצד בהמה חיה ועוף מאפר [שברשות אדם] אם היו מחוסרין צידה חייב לאפר [שברשות אדם אע"פ שמחוסרין] צידה פטור הפורס מצודה ע"ג בהמה חיה ועוף [אע"פ שנכנסין לתוכה פטור לבהמה חיה ועוף] אם היו נכנסין לתוכה חייב המפרק בהמה ועוף מן המצודה פטור.

6שנים שישבו על הפתח שניהם פטורין שאין ידוע איזה מהן קודם ישבו זה ראשון וזה שני הראשון חייב והשני פטור ישב אחד על הפתח ובא אחר וצדו מבפנים היושב על הפתח חייב והצדו מבפנים פטור ישב אחד על הפתח ובא אחר וישב מבפנים ובא אחר וישב לו מבחוץ היושב על הפתח חייב ושנים האחרונים פטורין ישב אחד על הפתח ונמצא צבי בתוכו אע"פ שמתכוין לישב עד שתחשך פטור מפני שקדמה צידה למחשבה [אין לך שיהא חייב אלא המתכוון לצוד אבל קדמה צידה למחשבה פטור] למה זה דומה לנועל את [המגדל] ונמצא צבי בתוכו ולמתכסה בטלית ונמצא צפורית בתוכה אע"פ שמתכוין לישב עד שתחשך פטור מפני שקדמה צידה למחשבה אין לך שחייב אלא המתכוין לצוד אם קדמה צידה למחשבה פטור.

7אין לועסין [מוסתכין] בשבת אימתי בזמן שמתכוין לרפואה אם מפני ריח הפה ה"ז מותר. לא [יטוף] אדם סם יבש בשניו אימתי בזמן שמתכוין לרפואה אם מפני ריח הפה הרי זה מותר.

8החושש בשניו לא יגמע בהן יין וחומץ ופולט אבל מגמע ובולע ומטביל כדרכו ואינו חושש החושש בגרונו לא יערענו בשמן אבל נותן שמן הרבה לתוך אניגרון ובולע החושש בראשו וכן מי שעלו בו חטטים סך הוא את השמן ואינו סך יין וחומץ שהשמן דרכו לסיכה יין וחומץ אין דרכן [לסיכה] סך אדם שמן ע"ג מכתו ובלבד שלא יטול במוך ובמטלית ויתן ע"ג מכתו.

9עושין אלונתית לחולה בשבת אימתי בזמן שטרפה מע"ש לא טרפה מע"ש אסורה שאין טורפין [בתחלה] בשבת אין טורפין יין ושמן לחולה בשבת [ר"ש בן אלעזר אומר משום ר"מ טורפין יין ושמן לחולה בשבת] ארשב"א פעם אחת חלה ר' [מאיר] ובקשנו לעשות לו ולא הניחנו אמרנו לו תבטל דבריך בחייך אמר לנו אע"פ שאני אומר כן לא מלאני לבי [מימי] לעבור על דברי חבירי.

10[שותין] מי זבלין מי דקלין וכוס עקרין ומדיח בהן פניו ידיו ורגליו לא ידיח בהן את הסנדל ר' יוחנן הסנדלר מתיר רבי שמעון בן גמליאל אומר האשה רוחצת בנה ביין אע"פ שמתכוונת לרפואה.

11רוחץ אדם במי טבריא אבל לא במי [הגדר] ולא במי המשרה ולא במי של סדום אימתי בזמן שמתכוין לרפואה אבל אם [לעלות] מטומאה לטהרה ה"ז מותר לא יתן אדם מים ע"ג ספוג ויתן ע"ג מכתו אבל נותן הוא ע"ג רגליו והן יורדין לספוג נותן אדם מוך יבש וספוג יבש ע"ג מכתו אבל לא גמי יבש ולא כתיתין יבשין ע"ג מכתו.

12נותנין מים לתוך קמח [קלי] ובלבד שלא יגבל נותנין שומשמין ואגוזין לתוך הדבש ובלבד שלא [יגבל מפרפרין] גלוסקין לחולה בשבת ובלבד שלא יגבל אבל מחבץ הוא מעשה קדרה ואוכל.

13מודים חכמים לר"א שאין עושין אהלים בתחלה ביו"ט ואצ"ל בשבת על מה נחלקו על המוסיפין שר"א אומר אין מוסיפין ביו"ט ואצ"ל בשבת וחכ"א מוסיפין בשבת ואצ"ל ביו"ט.

14ר"א [בר"ש] אומר [המרכיב] קנה [של] מנורה חייב [לשלם] ושל סיידין פטור [ר' סימאי אומר קרן עגולה חייב ופשוטה פטור] נשמטו לו רצועות מנעל וסנדל או שנשמט רוב הרגל ה"ז יחזיר ובלבד שלא יקשור.

15סנדל [שנפסקה] א' מאזניו או אחד מתרסיותיו יוצאין בו שתים אסור מפני משוי שבת נפסק [עקיבו] או שניטל חוטמו או שנחלק לשנים אסור מפני משוי שבת נשמט חוטמו הרי זה יחזיר ובלבד שלא יקשור.

16[הדגין] והגבינין והמסודרין ע"ג קנים וע"ג עלין מפרק ואוכל ובלבד שלא יחזיר חותל של [תמרה] ופטליא של גרוגרות מקרע ואוכל ובלבד שלא יקשור זה הכלל כל קשר שהוא של קיימא ויכול להתירו [בא' מידיו] או שאינו של קיימא ואין יכול להתירו בא' מידיו אין חייבין עליו עד שיהא קשר של קיימא ואין יכול להתירו בא' מידיו.

17חבל הקשור בפרה קושרו באבוס והקשור באבוס קושרו בפרה חבל שבתוך הבית מטלטלין אותו [שבהפתק] אין מטלטלין [אותו]. אם התקינו בעה"ב להיות משתמש [בו] מטלטלין [אותו].

18חבל דלי שנפסק אין קושרין אותו אלא עונבים אותו [מפצעין באגוזים ומפרדין ברמונים ומחתכין בנבלה משבת לאותה שבת אבל לא משבת למוצאי שבת מפני שהוא כמתקן מקודש לחול ר' יוסי אומר] מפצעין באגוזים ומפרדין ברמונים ומדיחין בכבושין ביוה"כ עם חשיכה ואינו חושש שהוא כמתקן מקודש לחול.

19מדיחין כלים משבת לאותה שבת אבל לא משבת זו לשבת אחרת כיצד אכל בהן בלילי שבת מדיחן שיאכל בהן לשחרית [לשחרית] מדיחן שיאכל בהן [לסעודה לסעודה] מדיחן שיאכל בהן למנחה [למנחה לא ידיחם] מעתה הכוסות מדיחן כל היום כולו מפני שאין קבע לשתיה מדיחין עשרה כוסות שאם ירצה ישתה באחד מהן [מציעין עשר מטות שאם ירצה מסב באחת מהן] של בית ר"ג לא היו מקפלין כלי לבן שלהן מפני שהן מחליפין.