תוספתא שבת טו

1בראשונה היו אומרים שלשה כלים ניטלין בשבת מקצוע של דבילה [זומא לסיטרא] של קדרה וסכין קטנה שעל גבי השולחן חזרו להיות מוסיפין והולכין עד שאמרו כל הכלים ניטלין בשבת חוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרישה רשב"ג אומר אף [העוגין] של ספינה ר' יוסי אומר אף צפורן גדולה ר' נחמיה אומר אפילו טלית אפילו תרווד אין ניטלין אלא לצורך רשב"ג אומר ב"ש אומרים אין ניטלין אלא לצורך וב"ה אומרים לצורך ושלא לצורך.

2דלת [שידה] תיבה ומגדל נוטלין ולא מחזירין דלת לול [ובית] תרנגולין [לא] נוטלין ולא מחזירין מטה שנשברה היא ושבריה ניטלין בשבת [מרקוש שנשבר] הוא ושבריו ניטלין בשבת מגופת חבית שנשברה היא ושבריה ניטלין בשבת [ולא] יספות ממנה שבר לא לסמוך בה כרעי מטה ולא לכסות בה את הכלים זרקה לאשפה היא ושבריה אין ניטלין בשבת שברי תנור ישן אין ניטלין בשבת דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר ניטלין העיד ר' יוסי משום ר' אליעזר בן יעקב על שברי [התנור] ישן שניטלין בשבת ועל כסויו שאין צריך בית יד אין נוטלין במוט [בשבת] אבל [נוטלין] בשנים שלשה וארבעה אסור.

3קנה שהתקינו בעה"ב להיות פותח ונועל בו אם היה קשור ותלוי פותחין ונועלין בו [ואם לאו אין פותחין ונועלין בו] רשב"ג אומר מתוקן אע"פ שאינו קשור ואע"פ שאינו תלוי מקל שעשה בראשו מסמר להיות נוטל בו את הפת [מאיפופירות] הרי היא כדוקרן ומטלטלת בחצר.

4מטלטלין את המשליא להעלות בה דלי או קיתון כלכלה לישב עליה תרנגולת בהמה שנפלה לתוך הבור עושין לה פרנסה במקומה בשביל שלא תמות.

5אין מפנין את האוצר בתחלה בשבת אבל עושה בו שביל כדי שיהא נכנס [ויוצא].

6חצר גדולה שירד בה גשמים והיה בה בית [האבל] או בית המשתה מביא תבן בקופה ומרדד ובלבד שלא ירדד בידו ובקופה כדרך שעושה בחול נסרים של בית אומן אע"פ [ששפין] ואע"פ שמתוקנין מטלטלין אותן.

7חבלים של טבחין וטומוס של שטרות ועורות שאינן עבודין אם התקינן בעל הבית מטלטלין אותן ואם לאו אין מטלטלין אותן ר' יוסי אומר עורות עבודין ושאינן עבודין מטלטלין אותן אבל גיזי צמר ואניצי פשתן ולשונות של ארגמן ומוכין אין מטלטלין אותן.

8מטלטלין את החדש בשבת ומטלטלין מעשר שני בירושלים אבל לא בגבולין מעלין את המדומע בא' ומאה ר' שמעון בן אלעזר אומר נותן עיניו באחד מהן ואוכל את השאר.

9שברי ערבה לכסות בהן את [החבית ושל זכוכית לצוק לתוכה מקפה] ר' יהודה אומר ובלבד שיהו עושין מעין מלאכתן שברי ערבה לצוק [לתוכן מקפה ושל זכוכית לצוק] לתוכן שמן לתינוק חבית [שנתגלתה] ואבטיח שניקר נוטלן ומניחן במקום המוצנע.

10מטלטלין את החצב מפני שהוא מאכל צביים ואת החרדל שהוא מאכל יונים רבן שב"ג אומר מטלטלין שברי זכוכית מפני [שהן] מאכל נעמיות [אמר לו] ר' נתן א"כ יטלטלו חבילי זמורות מפני שהוא מאכל פילין זה הכלל כל שהוא מן המוכן מטלטלין [אותו] וכל שאינו מן המוכן אין מטלטלין [אותו] מים שנתגלו מטלטלין מפני שהן ראוין לבהמה דברי ר"מ רשב"א אומר כל עצמן אסור לקיימן מפני סכנת נפשות.

11חבילי קש [וחבילי עצים] וחבילי זרדין אם התקינן למאכל בהמה מטלטלין אותן ואם לאו אין מטלטלין אותן רשב"ג אומר אם ניטלין באחת יד מטלטלין [אותו] ואם לאו אין מטלטלין אותן.

12חבילי איזוב הסיאה [הקורנית] שהכניסן לעצים אין אוכל מהן בשבת למאכל בהמה אוכל מהן קוטם ואוכל ובלבד שלא יקטום בכלי מולל ואוכל ובלבד שלא ימלול בכלי הרבה דברי ר' יהודה וחכ"א מולל בראשי אצבעותיו ואוכל ובלבד שלא ימלול [בידו] הרבה כדרך שעושה בחול וכן בחמיתה וכן בפגים וכן [בשאר] כל התבלין.

13שחלים שטרפן מערב שבת נותן לתוכן חומץ ושמן ואין [טורף] אלא מערב [וממשך] את החמיתה ונותן לתוכן חרדל ששחקו מערב שבת מביא דבש ונותן לתוכו ואין טורף [אלא מערב] שום שרסקו מערב שבת מביא גריסין ונותן לתוכו ואין טורף אלא מערב אין כותשין את המלח במדוך של עץ אבל [מרסק] הוא ביד של סכין ובעץ הפרור ואינו חושש אין מרסקין דבלה וגרוגרות וחרובין לפני זקנים בשבת אבל מרסק הוא ביד של סכין ובעץ הפרור ואין חושש.

14המולל מלילות מע"ש מנפח על יד על יד ואוכל אבל לא בקנון ולא בתמחוי המולל מלילות מערב יו"ט מנפח בקנון ובתמחוי אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה כדרך שעושה בחול ר' דוסתאי בר' ינאי אמר משום ר"א מוללין את המלול ומציעין את המוצע ואופין את האפוי ומבשלים את המבושל.