תוספתא יבמות יג

1בראשונה היו כותבין שטרי מיאון לא שפיה ליה ולא רעיה ליה ולית היא צביא לאיתנסבא ליה ב"ה אומרים בבית דין ושלא בב"ד ובלבד שיהו שלשה ר' יוסי בר' יהודה ור"א בר' שמעון אומרים אפילו [בפני שנים] כיצד מצות מיאון אומרת אי אפשי בפלוני בעלי אי אפשי בקדושין שקידשני אמא או אחי אפילו היא יושבת באפריון והלכה אצל מי שנתקדשה ואמרה בפניו אי אפשי בפלוני בעלי [זה] אין מיאון גדול מזה [ר' יהודה אומר אפילו נכנסה ליטול חפץ מחנוני ואמרה בפניו אי אפשי בפלוני בעלי אין מיאון גדול מזה יתר על כן א"ר יהודה אפילו אורחין מסובין ואמרה בפניהם אי אפשי בפלוני בעלי אין מיאון גדול מזה] קטנה שקדשה את עצמה והשיאה את עצמה בחיי אביה אין קידושיה קדושין ואין נשואיה נשואין.

2הממאנת באיש אין לה כתובה נתן לה גט יש לה כתובה ר"א אומר אין מעשה הקטנה כלום אין זכאי לא במציאתה ולא במעשה ידיה [ולא בהפרת] נדריה [אין יורשה ואין מטמא לה ואינה] כאשתו לכל דבר אלא שיוצאה הימנו במיאון ר' יהושע אומר זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ויורשה ומטמא לה [והרי] היא כאשתו לכל דבר [ובלבד שתצא] ממנו במיאון א"ר ישמעאל חזרתי על כל מדת חכמים ולא מצאתי אדם שמדתו שוה בקטנות חוץ מר' אליעזר ורואה אני את דברי ר"א מדברי ר' יהושע שר' אליעזר השוה את [מדתו] ור' יהושע חלק.

3הממאנת באיש והחזירה אליו ומת או חולצת או מתיבמת גרשה והחזירה לו או חולצת או מתיבמת ר"א אומר חולצת ולא מתיבמת מפני שנאסרה עליו שעה אחת מודים חכמים לר"א בקטנה שהשיאה אביה וגרשה והחזירה [עליו] ומת שחולצת ולא מתיבמת [הואיל ונאסרה] עליו שעה מפני שגירושיה גירושין גמורים ואין חזרתה חזרה גמורה בד"א בזמן שגרשה קטנה והחזירה קטנה אבל גרשה קטנה והחזירה גדולה או גרשה קטנה והחזירה קטנה וגדלה תחתיו ומת או חולצת או מתיבמת ר"א [אומר] חולצת ולא מתיבמת מפני שנאסרה עליו שעה אחת.

4זה הכלל גט אחר מיאון אסורה לחזור לו מיאון אחר גט מותרת לחזור לו רשב"ג ור' ישמעאל [בר"י] בן ברוקה [ור' יהושע בן קרחה] אומרים בין כך ובין כך הואיל ויצאתה הימנו בגט אסורה לחזור לו מעשה באחת שנשאת יתומה וגרשה והחזירה אליו ומיאנה בו ונשאת לאחר ומת ובאו ושאלו את ר' יהודה בן בבא מהו שתחזור לראשון ואמר להן בין כך ובין כך הואיל ויצאתה הימנו בגט אסורה לחזור לו.

5רשב"ג אומר אם מיאנה מיאנה אם לאו תמתין עד שתגדיל ותחלוץ ותצא הלזו משום אחות אשה שני אחין נשואין ב' יתומות קטנה וחרשת מת בעלה של קטנה חרשת יוצאה בגט וקטנה תמתין עד שתגדיל ותחלוץ מת בעלה של חרשת קטנה יוצאה בגט וחרשת אסורה לעולם ואם בא עליה יוצאה בגט והותרה.

6מי שהיה נשוי ב' יתומות קטנות ומת בא יבם על הראשונה וחזר בא על השניה נאסרו שתיהן עליו וכן שתי חרשות קטנה וחרשת בא יבם על הקטנה וחזר ובא על [חרשת] או שבא אחיו על [חרשת] נאסרו שתיהן עליו חרשת יוצאה בגט וקטנה יוצאה בגט וחליצה.

7פקחת וחרשת בא יבם על פקחת וחזר ובא על חרשת או שבא אחיו על חרשת נאסרו שתיהן עליו חרשת יוצאה בגט פקחת יוצאה בגט וחליצה גדולה וקטנה בא יבם על הגדולה וחזר ובא על הקטנה או שבא אחיו על הקטנה נאסרו שתיהן עליו קטנה יוצאה בגט גדולה יוצאה בגט וחליצה ר' אליעזר אומר בכולן מלמדין את הקטנה שתמאן בו.

8יבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי בין שאמר בעלתי בין שאמר לא בעלתי כופין אותו שיחלוץ לה אחר שלשים יום מבקשים הימנו שיחלוץ לה היא אומרת נבעלתי והוא אומר לא בעלתי ה"ז יוצאה בגט הוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי אע"פ שחזר ואמר לא בעלתי ה"ז יוצאה בגט ר' יהודה אומר נדרה שלא תתיבם אפילו בחיי בעלה מבקשים הימנו שיחלוץ לה.

9כיצד מוציא ברמיזה רמז ונתן לה גיטה פקחת לפקח ולו אח פקח פקחת לחרש ולו אח פקח או חולץ או מיבם פקחת לפקח ולו אח חרש כונס ואינו מוציא לעולם פקחת לחרש ולו אח חרש חרשת לפקח ולו אח פקח חרשת לפקח ולו אח חרש חרשת לחרש ולו אח פקח חרשת לחרש ולו אח חרש כונס אם רצה להוציא יוציא אם רצה לקיים יקיים.

10שני אחים חרשים נשואין שתי אחיות פקחות או שתי אחיות חרשות או ב' אחיות אחת פקחת ואחת חרשת וכן ב' אחיות חרשות נשואות לשני אחין פקחין או לשני אחין חרשין או לשני אחין אחד פקח וא' חרש וכן ב' אחין אחד פקח וא' חרש נשואין שתי אחיות אחת פקחת וא' חרשת פקחת לפקח וחרשת לחרש אין כאן לא חליצה ולא יבום אלא אשתו עמו [הלזו] תצא משום אחות אשה אם היו נכריות יכנסו אם רצה להוציאה יוציא ואם רצה לקיים יקיים.