עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמסכת דרך ארץ רבה

מסכת דרך ארץ רבה ב

מסכת דרך ארץ רבה · Tractate Derekh Eretz Rabbah 2

Open in the reader →

1הצדוקים והמסורות והרשעים והחנפים והאפיקורסין עליהן הכתוב אומר (איוב י״ג:ט״ז) כי לא לפניו חנף יבא.

2האמתנין והגפתנין והזחתנין והזדונין ועזי פנים ובעלי זרועות עליהם הכתוב אומר (תהילים ל״ז:י״ז) כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים ה׳.

3חורשים רע ומחשיבים דברים ומפטירי שפה ומחליקי לשון עליהם הכתוב אומר (שם לה) יהי דרכם חשך וחלקלקות ומלאך ה׳ רודפם.

4מכין בסתר ומחרפין בגלוי ומזילי הרבים ומטילי המחלוקת עתידין להיות כקרח וכעדתו ועליהם הכתוב אומר (במדבר טו) ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל.

5עוצרי פירות ומפקיעי שערים ומקטיני איפה ומגדילי השקל ומלוין בריבית עליהם הכתוב אומר (עמוס ח׳:ז׳) נשבע ה׳ בגאון יעקב אם אשכח לנצח (את) כל מעשיהם.

6ואלו שאין מורישין לבניהם ואם מורישין לבניהם אין מורישין לבני בניהם. המשחק בקוביא (ומלוה בריבית) והמגדל בהמה דקה והנושא ונותן ממעות שביעית והמעות הבאות ממדינת הים וכהן ולוי שלוו על חלקם .

7והצדוקין והמסורות והחנפות ומחללי שם שמים עליהם הכתוב אומר (תהילים ט׳:י״ח) ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים ואומר (קהלת א׳:ט״ו) מעות לא יוכל לתקון.

8ההוגים ביונים והמנמין והמפפין בידיהם והבועטין ברגליהם והמהלכין בראש אצבעותיהן עליהן הכתוב אומר (תהילים ל״ו:י״ב) אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנידני.

9גסי הרוח ומספרי לשון הרע ומדברי נבלה וחכמים בעיניהם עליהם הכתוב אומר (מלאכי ג׳:י״ט) כי הנה היום בא בוער כתנור.

10המשיא אשה לבנו קטן והמשיא בתו לזקן והעושה טובה למי שאינו מדעת עליהם הכתוב אומר (דברים כ״ט:י״ט) לא יאבה ה׳ סלוח לו.

11הגבאין והחרמין והפורטין והמוכסין עליהם הכתוב אומר (יחזקאל כ״ז:כ״ז) הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחובליך מחזיקי (בזיקך) [בדקך] ועורבי מערבך [וגו׳] יפלו בלב ימים [ביום] מפלתך.

12השוקר על שותפו ומי שאין מחזיר אבידה לבעליו והמלוה את חברו על מנת ליטול ממנו ביתו או שדהו והדר בנבלה עם אשתו והמוציא עליה עלילות דברים בשביל לגרשה עליהם הכתוב אומר (ירמיהו י״ז:י׳) אני ה׳ חוקר לב בוחן כליות.

13הנעלבין ואינן עולבין שומעין חרפתן ואינן משיבין עושין מאהבה ושמחין ביסורין עליהם הכתוב אומר (שופטים ה׳:ל״א) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.

14והמאוסין בעיניהם והנבזים בפניהם והכובשין את יצרן והמשפילין את רוחם עליהם הכתוב אומר (ישעיהו מ״ט:ז׳) כה אמר ה׳ גואל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד מושלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו.

15בעלי אמנה ומכסי רזים ומשיבי פקדון ומחזירי אבידה עליהם הכתוב אומר (תהילים ק״א:ו׳) עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי.

16האוהב את אשתו כנפשו והמכבדה יותר מגופו והמדריך בניו בדרך ישרה והמשיא אשה לבנו סמוך לפרקו קודם שיבא לידי חטא עליהם הכתוב אומר (איוב ה׳:כ״ד-כ״ה) וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ.

17האוהב את שכיניו והמקרב את קרוביו והנושא את בת אחותו והמלוה פרוטה לעני בשעת דוחקו עליהם הכתוב אומר (ישעיהו נ״ח:ט׳) אז תקרא וה' יענה.

18המנדין בצדק והשבין בצדק והמקבלין את השבין ומלמדין אותן שלא ישובו לסורחנן עליהם הכתוב אומר (שם) אז יבקע כשחר אורך.

19הדנין בצדק והמוכיחין באמת ועושי טהרה וברי לבב עליהם הכתוב אומר (תהלים עג) אך טוב לישראל אלהים לברי לבב.

20הנאנחין והנאנקין והמצפין לישועה והמתאבלין על ירושלם עליהם הכתוב אומר (ישעיה סא) לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר.

21הרחמנין ומאכילי רעבים ומשקי צמאים ומלבישי ערומים ומחלקי צדקות עליהם הכתוב אומר (שם ג) אמרו צדיק כי טוב.

22העניים והביישנים ושפלי הרוח ונוחין לתשחורת ובעלי הבטחה עליהם הכתוב אומר (איוב כ״ב:כ״ח) ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור.

23העמילים בתורה ולומדים תורה לשמה והמחזירין על המצות ושוקדין על היכלות עליהם הכתוב אומר (משלי ח׳:ל״ד) אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי.

24רודפי צדק ומבקשי שלום לעמו והמצטערין עם הציבור והעומדין עמהם בשעת דוחקן עליהם הכתוב אומר (נחום א׳:ז׳) טוב ה׳ למעוז ביום צרה ויודע חוסי בו:

25בשביל ארבעה דברים חמה לוקה על אב ב״ד שמת ולא נספד כהלכה ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה ועל משכב זכור ועל שני אחים שנשפך דמם כאחד.

26בשביל ד׳ דברים המאורות לוקין על כותבי פלסתר ועל מעידי עדות שקר ועל מגדלי בהמה דקה ועל קוצצי אילנות טובים.

27בשביל ד' דברים ממון בעלי בתים נמסר למלכות על משהי שטרות פרועים ועל מלוי בריבית ועל מי שיש בידו למחות ולא מיחה ועל פוסקי צדקה ברבים ואינן נותנין.

28בשביל ד' דברים נכסי בעלי בתים יורדין לטמיון על עושקי שכר שכיר ועל כובשי שכר שכיר ועל פורקי עול מעל צואריהם ונותנין על גבי חבריהן וגסות הרוח כנגד כולן.

29רבי דוסתאי בר יהודה אומר לעולם היה מתגרה ברשעים (ואל תקנא בעושי עולה) שנאמר (משלי כח) עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם ואם לחשך אדם לומר (תהלים לז) אל תתחר במרעים ואל תקנא בעושי עולה . לעשות כעושי עולה.

30אין ישיבה למעלה ולא אכילה ולא שתיה ולא שינה ולא פריה ורביה ולא איבה ולא שנאה ולא תחרות ולא קנאה ולא עורף ולא עיפוי ולא עכבה.

31(האזינו השמים ואדברה) זו היא שנאמרה ע״י דוד מלך ישראל שנאמר (שם יח) ישת חשך סתרו כנגד מי אמר דוד מקרא הזה לא אמרו אלא כנגד שבחו של הקב״ה שהוא יה שליט ברום יחידו אחד ושמו אחד והוא שוכן בג׳ מאות ותשעים רקיעים ורקיע שמו וכינוייו נקוד עליהם ובכל אחד ואחד משרתים ושרפים ואופנים וכרובים וגלגלים וכסא הכבוד ואל תתמה יותר בדבר זה שהרי מלך בשר ודם יש לו כמה מקומות אחד של חמה ואחד של צינה (ועליך להביט בדבר זה) עאכ״ו למלך חי העולמים שהכל שלו. ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום שוכן על ערבות בשביעי ואין מתרחק מדבר כלום שנא׳ (במדבר ז) מבין שני הכרובים וידבר אליו. ובשעת הכעס נתעלה וישב בשמי מרום והכל צועקין ובוכין ואין נשמע קולן וגוזרין צום ומתפלשין באפר ומתכסים בשקים ומורידים דמעות: