מסכת כלה ב

1המרצה מעות לאשה מידו לידה בשביל להסתכל בה אפילו הוא כמשה רבינו שקבל תורה מהר סיני לא ינקה מדינה של גיהנם שנאמר (משלי י״א:כ״א) יד ליד לא ינקה רע. הרי הוא אומר (במדבר ל״א:נ׳) ונקרב את קרבן ה׳ איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וגו׳ אצעדה זו בירית. וצמיד אלו השיראים. עגול זה דפוס של (בית) הדדים. כומז זה דפוס של בית הרחם. לכפר על נפשותינו לפני ה׳ א״ל משה לישראל שמא חזרתם לקלקלכם הראשון. אמרו לו (שם) לא נפקד ממנו איש אמר להם א״כ כפרה זו למה. אמרו לו אם מידי עבירה יצאנו מידי הרהור לא יצאנו. טבעת למה לפי שכל המסתכל באשה בכוונה כאילו בא עליה מכאן אמרו חכמים כל הנוגע באצבע קטנה של אשה כאילו נוגע באותו מקום.

2(וכן) כל המסתכל בעקיבה של אשה הויין לו בנים בעלי מומין חגרין סומין אלמין חרשין. רבי אליעזר אומר מפני שתבעה למטה ואינה נתבעת. רבי יהושע אומר מפני שאמרה בשעת בעילה אנוסה אני רבי עקיבא אומר מפני שאומרת בשעת טהרתה טמאה אני.

3רבי נחמיה אומר בעון שנאת חנם אשתו מפלת נפלים ומריבה רבה בתוך ביתו ובניו ובנותיו מתים כשהם קטנים.

4רבי נהוראי אומר כל המבייש פני חבירו סוף הוא מתבייש ולא עוד אלא שמלאכי חבלה דוחפין אותו וטורדין אותו מן העולם ומראין קלונו לכל באי עולם וכל מי שיש לו בושת פנים לא במהרה הוא חוטא שנאמר (שמות כ׳:י״ז) ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו. וכל מי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו תחת הר סיני.

5אמר רבי יוחנן ארבעה דברים סחו לי מלאכי השרת ואלו הן חגרים סומים אלמים חרשים. חגרים מפני מה מפני שהופכים את שולחנם ועושים כמעשה בהמות. סומים מפני מה מפני שמסתכלין באותו מקום. חרשים מפני מה מפני שמספרין בשעת תשמיש. אלמים מפני מה מפני שנושקים באותו מקום. וחכמים אומרים [אין הלכה כרבי יוחנן אלא] כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו [עושה כי אין הדבר דומה אלא למי שלקח בשר מטבח רצה אוכלו צלי רצה אוכלו מבושל רצה אוכלו ע״ג גחלים]:

6שאלו את אימא שלום אשתו של רבי אליעזר אחותו של רבן גמליאל אמרו לה מפני מה בניך יפין ובשעת תשמיש מהו אצלך. אמרה להם לא היה מספר עמי לא במשמרה ראשונה ולא במשמרה אחרונה אלא בבינונית מגלה טפח ומכסה טפח ודומה כמי שכפאו שד. אמרתי לו כל כך למה. אמר לי שלא תעלה על דעתי באשה אחרת ונמצאו בניי באים לידי ממזרות:

7מכאן אמרו עשרה הם כממזרים ואינם ממזרים ואלו הן בני אמה בני שפחה בני שנואה (בני נדה) בני נדוי בני תמורה בני מריבה בני שכורה בני גרושת הלב בני ערבוביא וי״א אף בני ישינה. והבועל ארוסתו בבית חמיו שלא בכתובה הויין לו בנים ויתקין חלשות אלו בועלי נדות. מכוערים אלו בני טהרות ספק.

8היוצא מבית הכסא ושימש הוויין לו בנים נכפים מפני ששד של בית הכסא מלווה עמו עד כמה ישהה וישמש עד שיעור מהלך חצי מיל הקיז דם ושימש הויין לו בנים ויתקין חלשות. הקיזו שניהם ושמשו הויין לו בנים בני ראתן אימתי בזמן שלא טעמו כלום [אבל טעמו כלום לית לן בה].