מסכת שמחות א

1הגוסס הרי הוא כחי לכל דבר לעולם (זקוק) [זוקק] ליבום ופוטר מן היבום ומאכיל בתרומה ופוסל בתרומה ונוחל ומנחיל פרש ממנו אבר כאבר מן החי בשר כבשר מן החי וזורקין על ידו דם חטאתו ודם אשמו עד שימות:

2אין קושרין את לחייו ואין פוקקין את נקביו ואין נותנין כלי של מתכות ודבר שהוא מיקר על טיבורו עד שעה שימות שנאמר (קהלת י״ב:ו׳) עד אשר לא ירתק חבל הכסף:

3אין מזיזין אותו ואין מטילין אותו על גבי החול ולא על המלח עד שעה שימות:

4אין (מעמידין) [מעמצין] את עיני הגוסס הנוגע בו ומזיזו הרי זה שופך דמים שהיה רבי מאיר אומר משל לנר שהוא מטפטף כיון שנגע בו אדם מכבהו כך כל המעמץ את עיני הגוסס מעלין עליו כאילו הוא נוטל נשמתו:

5אין קורעין ואין חולצין ולא מספידין ואין מכניסין ארון עמו בבית עד שעה שימות:

6אין משמעין עליו ואין משננין עליו את מעשיו רבי יהודה אומר אם חכם הוא משננין [עליו] את מעשיו:

7אין שואלין בעיר זה את זה בד"א בכפר קטן אבל בעיר גדול מותר מחותך מסורס נפלים ובן שמונה חי בן תשעה מת אין מתעסקין עמו בכל דבר:

8נכרי ועבד אין מתעסקין עמו לכל דבר אבל קורין עליו הוי ארי ארי הוי גבור רבי יהודה אומר הוי טבי הוי נאמן אוכל מעמלו אמרו לו מה הנחת לכשרים אמר להן אם היה כשר מפני מה אין קורין עליו: אין מקבלין תנחומין על העבדים ועל השפחות:

9ומעשה כשמתה שפחתו של ר׳ אליעזר נכנסו תלמידיו לנחמו נכנס מפניהם לחצר נכנסו אחריו נכנס לביתו נכנסו אחריו אמר להם כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין והלא אין אתם נכוין אפילו ברותחין הלא אמרו שאין מקבלין תנחומין על העבדים שהעבדים חשובים כבהמה:

10וכשמת טבי עבדו של רבן גמליאל קבל עליו תנחומים אמרו לו לא למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים אמר להן אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה:

11אף הוא הניח לו להניח תפלין אמרו לו לא למדתנו רבינו שהעבדים פטורין מן התפלין אמר להן אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר הוא:

12אין קורין לעבדים ולשפחות אבא פלוני ואימא פלונית של בית רבן גמליאל היו קורין לאבא טבי ולאימא טביתא:

13אין קורין לאבות אבינו אלא לשלשה האבות ולא לאימהות אמנו אלא לארבע האימהות: