מסכת תפילין א

1אין כותבין תפילין לא על עורות בהמה טמאה ולא על עורות חיה טמאה אבל כותבין על עורות נבלות וטרפות ואין חוששין שמא עורות לבובין הן:

2נקבו במקום הכתב פסולים במקום הריוח כשרים עשאן ווין זיינין זיינין ווין פשוטים כפופים כפופים פשוטים פתוחים סתומים סתומים פתוחים או ששנה אותיותיהן או שכתבן עברית או שעשאן כמין קמיע הרי אלו פסולים:

3נשים ועבדים וקטנים פטורין מן התפילין כל קטן שהוא יודע לשמור את תפיליו חייב בתפילין מעשה בטבי עבדו של רבי גמליאל שהיה מניח תפילין מיכל בת שאול היתה מנחת תפילין אשתו של יונה היתה עולה לירושלם:

4נושאי המטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן (או) [את] שלפני המטה (או) [את] שלאחר המטה כל שלצורך המטה פטורין ושאין צורך המטה בהם חייבין עמדו להספד המספידין פטורים והרואים את הפנים חייבין:

5האומר בא על פני שהוא כתב או נתן עליו ספר נתן עליו תפילין ה״ז לא ישמע לו:

6(ש)התפילין מקבלת טומאה מזה ושונה ומטביל רבי חנינא בן גמליאל אומר צריך הוא להתירה נפלה לתוך המים ושהתה כדי שתמחק צריכה בדיקה:

7רצועות תפילין לוקחין מכל מקום רשב״ג אומר כל עור שנעשה בו מלאכה אסור:

8אין לוקחין תפילין אלא מן המומחה ואם אין שם מומחה נותן זוג אחד ובודק לא שיתן לו פרשיות המוכר אלא שיטול הוא לעצמו ויבדוק בדק ומצא כראוי נוטל כל האגודה ואינו חושש:

9תפלה של ראש נכתבת ארבע פרשיות קדש לי והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע וכן של יד אלא שהוא עושה של יד פרשה אחת ואם עשאה ארבע פרשיות כשרה רבי יהודה אומר יתפור ויתנם לתוך קמיע מודה ר׳ יהודה שאם היה שניהם של ראש חופה אחת מהן (כעודן) [בעור] ועושה אותה של יד:

10תפלה של יד ניתנה בגובה של יד אף בין עיניך בגובה של ראש על ידך בין עיניך מה על ידך בגובה של יד אף בין עיניך בגובה של ראש כדברי ר״א בן יעקב ר׳ יהודה אומר נאמר על ידך ונאמר בין עיניך מה על ידך שהוא ראוי ליטמא (ברגע) [בנגע] אחד אף בין עיניך מקום שהוא ראוי ליטמא (ברגע) [בנגע] אחד נאמר בין עיניך ונאמר (דברים י״ד:א׳) ולא תשימו קרחה בין עיניכם מה קרחה במקום השער אף תפלה לא תתן אלא במקום השיער נאמר וכתבתם ונאמר וקשרתם יד הכותבת היא יד הקושרת:

11מצות תפילין מהשחר עד הערב הישן ביום אינו חושש לחלוץ את תפילין (המתכנין) [המשכים] לילך בדרך לא יתננה קודם למצוה ואם נותנה קודם למצוה נותן ידו עליהם בשעת מצוה ומברך:

12תפלה של יד אינה מעכבת של ראש ושל ראש אינה מעכבת של יד אם הפך את הקמיע מלמעלה לא יצא כשהוא נותן נותן של יד תחילה וכשהוא חולץ חולץ של ראש תחלה וכן לענין הסנדלין כשהוא נועל נועל של ימין תחלה וכשהוא חולץ חולץ של שמאל תחלה כיוצא בו כל הנכנס לסעודה (ראשון) [אחרון] יוצא ראשון חוץ מן הפת:

13העושה תפלתו עגולה סכנה שאין בה מצוה נותנה על מצחו או על פיסת ידו הרי זו דרך המינות ציפה זהב ונותנה על נקלה שלו והוא בית יד הרי זו דרך החיצונים בית:

14מטלטלין תפילין בתוך הבית המוצא תפילין ברשות הרבים מכניסן זוג זוג ר״ג אומר שני זוגות אחד איש ואחד אשה אחד חדשות ואחד ישנות ר׳ יהודה אומר מותר בישנות ואסור בחדשות:

15המוצא ספר או תכריך של תפילין נותנם לחבירו וחבירו לחבירו בשבת ואפילו הם מאה אם עמו נוטלו אחד מתוך ארבע אמות ונותנו לתוך ארבע אמות שהיה ר׳ שמעון אומר כל שהוא עומד בפני ב״ד אינו עומד ולא בכתבי הקדש מי שהיה בבית הספר או בבית המדרש בבית הכסא או בבית המרחץ ושכח לחלוץ את תפילין מכסן בשערו ויוצא ואם אינו יכול נכנס לבית קרוב וחולצן:

16ונותנן לתוך אפונדתו אע״פ שיש לתוכה מעות ותולה אותם בכרעי המטה אם יש עמו אחר אסור לא יתנם תחת ראשו ואם היה משמרן מותר אם היה משא כבוד והזיע אינו חושש לחלוץ את תפילין היוצר חולץ של יד ומניח של ראש הנחתום חולץ של ראש ומניח של יד ואם היה אופה בשתי ידיו חולץ אף של יד:

17הנכנס לבית הערומים חולץ את תפיליו ורוחק ארבע אמות מבין הערומים מקצתן ערומים ומקצתן מכוסים לא יחלץ בתחלה:

18הנכנס לבורסקי למשרה ולכובסים חולץ את תפיליו ורוחק ארבע אמות הנכנס לבית הכסא חולץ את תפיליו ורוחק ארבע אמות ואם היתה רחיצה של כבוד לא יחליץ עד שיגיע:

19מעשה שהלך ר׳ אליעזר לאובלין אצל בעל הבית אחד נהגו שיטבל במערה פשט ר״א את כליו ופשט את תפיליו אמר ליה רבי והלא מי המערה זו יפים משל זו ולא היה בין זו לזו אלא ארבע אמות לבש ר״א את כליו ונתן את תפיליו שלא היה ר״א מהלך ארבע אמות בלא תפילין:

20כך היה ר״א עושה מצות תפילין קבע כך היה י׳א אומר גדולה היא מצות תפילין שכך אמר הקב״ה לישראל (יהושע א׳:ח׳) והגית בו יומם ולילה אמרו ישראל לפני הקב״ה רבון העולמים וכי אנו יכולין להגות יומם ולילה אמר להם הקב״ה בני הוו נותנים תפילין על ראשיכם ועל זרועותיכם ואני מעלה עליכם כאילו אתם הוגים בתורה יומם ולילה שנאמר (שמות י״ג:ט׳) והיה [לך] לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה׳ בפיך:

21חביבים ישראל שהם מקיימין כל המצות שבתורה הא כיצד תפילין על ידיהם ותפילין על ראשיהם ומזוזה על פתחיהם וארבע ציציות על בגדיהם עליהם אומר דוד מלך ישראל (תהילים קי״ט:קס״ד-קס״ה) שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך משלו משל למה הדבר דומה למלך שאמר לאשתו תהא מקושטת ומתוקנת לפני אמרה לו מפני מה אמר לה כדי שתהא רצויה לי כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני הוו מתוקנים ומקושטים לפני במצות אמרו לו מפני מה אמר להם כדי שתהיו רצוים לי שנאמר (שה״ש י) יפה את רעיתי כתרצה יפה את כשתהא רצויה לי במצות: