צוואת הריב"ש ט

1ואם יבאו לו תאוות עוה"ז ירחיק מחשבתו ויבזה התאוה עד שיהי' שנאוי ומאוס אצלו וירגיז יצ"ט על היצה"ר ותאוותו. ובזה יכניעם.

2ושלא יהי' לו עצבות כלל כשלא יהי' לו תאוות עוה"ז. אלא אדרבא ישמח מאד. במה שהוא זוכה להכניע תאוותו לשם כבוד הבורא יתברך כמ"ש חז"ל ושמחים ביסורים.

3בזה כאשר לא ימשך אחר תאותו אפילו במחשבה ויבזה אותה ויכניע מאד הקליפות כמ"ש בזוהר ובר לבב דלא אמשיך לרעותיה ולבי' בתר ב"א.