יכין בבא מציעא ג:ח
יכין בבא מציעא · Yachin on Mishnah Bava Metzia 3:8
Open in the reader →1משלם תשלומי ארבעה וחמשה למי משלם למי שהפקדון אצלו דאמרינן בשעה שמסרו להשומר מסתמ' הי' דעתו שכשתאבד אפילו בפשיעה וירצה לשלם כפי שוויי' בשעה שנאבדה, יקנה מעכשיו הפקדון וכל שבחו דמעלמא ככפל וד' וה' ויוקרא, כל שיבוא הרווח אחר התשלומין [ש"ך רצ"ה ז' וסק"ט], אבל לא שבחא דמגופה, כגיזה וולדות. וסגי בשאמר בב"ד הריני משלם [עי' רא"ש אות ב'. והא דנקט שילם ממש. ה"ט. מדבעי למתני ולא רצה לשבע, והיינו לא רצה לעמוד בשבועתו [כמ"ש תוס'], ור"ל דקמ"ל דאפי' נשבע כבר, אפ"ה כששוב משלם קנה הכפל, והרי בשנשבע כבר, דוקא כששילם ממש קנה הכפל, והא דנקט מתני' בש"ח. היינו משום דמתני' סתמ' קתני נגנבה אפי' עדים, ועל כרחך בנגנבה בעדים מיירי, מדמשלם הגנב, ובנגנבה בעדים לא קנה השומר שכר הכפל בדיבורו, מדלא מצי פטיר נפשי' בכלום. והא דקאמר למי שהפקדון אצלו, ולא קאמר לשומר, קמ"ל דאפילו הפקידו שומר שוב לשומר, אף שאינו רשאי. אם אמר השני הריני משלם קנה כפל. אמנם כשחייב מדינא לשלם, כש"ש שטען נגנבה וש"ח שטען שפשע, דוקא כשהתרצה מעצמו בב"ד לשלם קנה הכפל, אבל בהכריחוהו ב"ד לשלם, אפילו כבר גבו ממנו לא קנה הכפל. אולם שואל לא קנה בשום אופן בדיבורו, עד שישלם ממש, ובאטרחי' בב"ד. גם בכה"ג לא קנה הכפל]: