יכין בבא מציעא ו:נג
יכין בבא מציעא · Yachin on Mishnah Bava Metzia 6:53
Open in the reader →1שומר שכר במשכנו אחר הלואה ע"י ב"ד, הרי קנה המשכון מדאוריי' וודאי דחייב עליו כש"ש, וכשמשכנו אחר ההלואה בעל כרחו. שלא בב"ד, הו"ל נמי גזלן וחייב אפילו באונסין אף על מה ששוה יותר מההלואה [ש"ך ח"מ ע"ב סק"ט], אולם אף בנתן לו הלוה משכן בשעת הלואה, נמי הוה עכ"פ ש"ש, ולא משום דתפס המשכון אחובו כבאומנין לעיל סי' מ"ה. דהכא שאני דאינו מרוויח במה שהלוהו, אבל יש כאן הנאה אחרת, דאילו הזדמן לו עני באותו שעה שהלוהו א"צ ליתן לו פרוטה, דהעוסק במצוה פטור ממצוה, אפילו אפשר לקיים שניהן [לאפוקי כשמקיים מצוה בלי התעסקות, כלובש תפילין, חייב במצוה שיזדמן לו, ר"ן סוכה דרמ"א ב'], ומדנהנה בזה בשעה שהלוהו הו"ל ש"ש כל שעה שהמשכן אצלו, אף אחר שפרעו [ואף שלא הזדמן עני באותה שעה, אפ"ה מדאפשר כך, הו"ל ש"ש. כמו המפקיד מעות לחבירו מותרים, דהו"ל ש"ש מדיכול להרוויח בהן אף שבאמת לא הרוויח [כב"מ פ"ג מי"א], ואפילו הזדמן לו עני אז ונתן, נ"ל דאפ"ה הוה ש"ש, דעכ"פ מחיובו היה נפטר ע"י ההלואה, ואיהו דיהיב מצוה יתירתא הוא דעביד, וראייתי מש"ס [נדרים דל"ג ב'] דקאמר דבשנכסי בעל אבידה אסורים על המחזיר. לא יחזיר אבידתו, מדמהנה לי' פרוטה דרב יוסף. וק"ל יחזיר ויתן פרוטה להקדש. כדקאמרי' התם במקום שנוטלין שכר. דתפול הנאה להקדש. אע"כ כיון דעכ"פ פטור ע"י קיום המצוה, א"כ הרוויח על ידו, ופרוטה דיהיב להקדש מצוה יתירתא דעביד, א"כ ה"נ הכא. ומה"ט לפע"ד נטה הר"ן [שם בנדרים] בפירושו מפי' רש"י התם, דרש"י פי' פרוטה דרב יוסף לא שכיח, דלא שביק מליתן לעני, ולר"ן לא היה ניחא לי' בהך פי'. דהרי אף דלא שביק, עכ"פ הרוויח. להכי פי' הר"ן שם דלא שכיח שיבוא אצלו עני מכוון באותה שעה. מיהו בהלוהו באמת במקום שאין עני מצוי, לא הוה ש"ש [כתוס' שבועות דמ"ד ב']: