יכין בבא מציעא ח:ח
יכין בבא מציעא · Yachin on Mishnah Bava Metzia 8:8
Open in the reader →1והלה אומר איני יודע חייב לשלם. ואף דקיי"ל מנה לי בידך והשיב איני יודע אם נתחייבתי, נשבע היסת שאינו יודע ופטור מלשלם [כח"מ ע"ה], והרי הכא מדנכסי שואל משתעבדו משעת אונסין [כח"מ שמ"א], ואינו יודע אם שאולה נאנסה, הו"ל כאיני יודע אם נתחייבתי. ואי"ל דלהכי חייב לשלם, דהרי אפילו שכורה מתה מחוייב לישבע שמתה כדרכה, ויוכל לגלגל עליו ג"כ שיכבע ששכורה מתה, ומתוך שאינו יכול לישבע משלם, ליתא, דהרי אין מגלגלין בדבר שהנתבע טוען שמא [כח"מ צ"ד ט']. י"ל דמיירי שיש כאן הודאה במקצת שמודה פרה אחרת שאולה שמתה, [ואפילו בסיפא שטוענו ב' פרות, צריכה פרה אחרת שאולה שמתה בשאילתה, דאותה הפרה החיה שמודה לא מחשב הודאה, דמדחיה הילך היא], והו"ל כטוענו ק' והודה נ', ועל הנ' השני משיב איני יודע אם נתחייבתי, דמדהודה חייב שד"א., ומדאינו יכול לשבע על הכפירה, משלם. [ואפי' לרמב"ם דס"ל נכסי שואל משתעבדי משעת שאילה [פ"א משאל' ה"ה], אפ"ה צריך הש"ס לאוקמא בשיש הודאה במקצת, דאל"כ אף דמשתענד משעת שאילה עכ"פ אינו כחיוב גמור דלחשב אח"כ מה"ט כא"י אם החזרתי, דהרי אם הפרה כאן, היה מחזירה ודי, רק לעניין זה אמרי' דמשתעבד משעת שאילה, שכשתמות אח"כ בשעת שאילה, אמרינן דנשתעבד למפרע לשעת שאילה, א"כ הכא לולא שהודה במקצת, אמרי' מדמסופק אם מתה בשעת שאילה, הרי מסופק אם נשתעבד למפרע כלל. והו"ל כא"י אם נתחייבתי. וזה נ"ל כוונת תוס' כאן [דצ"ז ד"ה והלה, השני], שהקשו מה מקשי הש"ס, למה חייב, הרי שפיר חייב דהו"ל כא"י אם פרעתי, ותרצו וז"ל דמדמחזיר אחת הו"ל כא"י שנתחייבתי וכן בפרה א' כשא"י אם מתה בעודה שאולה. עכ"ל. ותמוה, דהרי קושיתנו ודאי ע"כ רק לאוקימתא [דב"ק קי"ב א'] דנכסי שואל משתעבדי משעת שאילה, ותרוצם דבפרה א' כשא"י מתי מתה הו"ל כא"י שנתחייבתי, וודאי ליכא לאוקמא רק בדנימא דנכסי שואל משתעבדי משעת אונשין, ואה זה כוונתה, ל"ל להאריך וגנובי גנובא ל"ל, הול"ל וא"ת הרי נכסי שואל משתעבדי משעת שאילה. וי"ל דמקשן ס"ל דמשתעבדי משעת אונסין. אמנם לפי דברינו הנ"ל הכי כוונתם בתרוצם, דאף דנכסי שואל משתעבדי משעת שאילה, היינו במתה ודאי בשעת שאילה, אבל בא"י מתי מתה הו"ל למפרע כא"י שנתחייבתי. והדר קאמרו ה"ת ברישא דבשעה שמתה הפרה לא ידע אם היה אצלו שאולה כלל, לפיכך שפיר הו"ל כא"י שנתחייבתי, אבל בסיפא שהי' אצלו ב' פרות, א' שאולה וא' שכורה, הרי ודאי בשעת אונסין. עדיין שעבוד נכסיו לשאולה עליו, להכי אם לא שהחזיר א', הו"ל האונס כא"י אם החזרתי. לכן תרצו, דעכ"פ אחר שהחזיר א' הו"ל למפרע כא"י שנתחייבתי, ומקשי הש"ס שעיר אמאי חייב].