יכין ביצה א:ב
יכין ביצה · Yachin on Mishnah Beitzah 1:2
Open in the reader →1ובית הלל אומרים לא תאכל ואפילו לטלטל הביצה אסור לב"ה, רק מדנקטו ב"ש תאכל לרבותא, דאפילו באכילה שרו, נקטו ב"ה נמי לא תאכל. ואפילו בתרנגולת העומדת לאכילה אסור לב"ה, דגזרינן בנולד בכל יו"ט או שבת, אטו הנולד ביו"ט שאחר שבת או בשבת שאחר יו"ט, דאז אסור מדאורייתא משום הכנה, דאתמול היה הביצה גומר והולך במעי אמו לצורך מחר, והרי אין שבת ויו"ט מכינים זה לזה אפילו הכנה כזו שהיא ממילא [מיהו בעומדת לגדל ביצים בל"ז אסור הביצה משום נולד [ועי' תצ"ה ס"ד]. ובשבת וב' י"ט של גליות הסמוכין זה לזה, הנולד בא' אסור בב', אבל בנולד בא' מותר בג', דהרי ממ"נ א' מב' הי"ט חול הוא. ומה"ט ב' יו"ט של גליות, הנולד בזה מותר בזה. אבל ב' יו"ט של ר"ה כיומא אריכתא דמיא [לחומרא אבל לא לקולא דהרי אסור להכין מיו"ט לחבירו] הנולד בא' אסור בב'. וכ"כ בשבת שלפניהן ושלאחריהן, הנולד בא' אסור אפילו בג'. אבל הנולד ביום חול שאחר שבת או יו"ט מותר, דסעודת חול לא בעי הכנה. מיהו לא שייך הכנה רק בביצה דמעיקרא לא היה מגדל אפרוח, וביציאתה נגמרה לגדל. אבל עגל שנולד בשבת מותר ביו"ט [רא"ש ביצה אות ז']. וכמו כן בהמה שעומדת לאכילה, דוקא בנחלבה לכלי ריקן דאיכא נולד, דמעיקרא אוכל, והשתא משקה, להכי אסור החלב כבביצה. אבל בנחלבה לתוך פרורי אוכלין שהם כשיעור שרגילין לאכול עמהם החלב, מותר אפילו בו ביום, היכא דהבהמה עומדת לאכילה, דאז הו"ל כמשקין הבא לאוכל דדינו כאוכל ואין כאן נולד [ונ"ל דיש לסמוך אהיתר זה, אפילו בעומדת לשתות חלבה כל יום [כרט"ז תק"ה סק"א], דהרי הרמב"ן מתיר לחלוב לאוכלין אפילו בעומדת לגדל, והסכימו לזה הב"י וד"מ, רק דנהגו להחמיר. וביש עוד סניף של רבינו ט"ז שרי לכתחילה]. ואם הבהמה של עכו"ם אפילו עומדת לגדל, שרי בחולב לאוכלין, דאע"ג דהבהמה מוקצה, בשל עכו"ם ליכא מוקצה. אבל בחולב לכלי ריקן, דהו"ל נולד, אף בשל עכו"ם אסור נולד בו ביום, ומותר ביום שלאחריו בב' י"ט של גליות. וכמו כן שבת ויו"ט הסמוכין זל"ז, הנחלב בזה אסור בזה, ומותר ביום שלאחריו חוץ מב' י"ט של ר"ה דלעולם לחומרא כחד חשיבין [תק"ה]. וכמו כן הדין בכל נולד. מיהו לא שייך נולד בבעל חי שנולד, מדלא חזי מיד כשנולד עד שישחטנו [תצ"ח מג"א סק"ח], ומה"ט כל עגל שנולד ביו"ט מותר מדינא בו ביום [שם]: