יכין דמאי ז:יד

1הלוקח יין מבין הכותים מדלא קאמר במשנתינו בסופה ומחולל על המעות. וכדקאמר בסוף משנה א'. ש"מ דמשנתינו בשבת מיירי. דהיינו שקנה בע"ש ושכח לעשר והגיע שבת. ואע"ג דלעיל בע"ה מצריכינן שיקרא שם קודם שבת והרי הכא לא קרא שם קודם שבת. י"ל הרי אמרינן [ברכות מ"ז ב'] דכותי עדיף מע"ה. דע"ה חשוד אמעשרות אבל לא כותי. דלא חשיד במה דכתוב בתורה בפירוש. וכל מצוה שהחזיקו בה כותים. הרבה מדקדקין בה יותר מישראל [כחולין ד"ד א']. ולפיכך לעצמן וודאי מעשרי אלא דחשידי אלפני עור לא תתן מכשול. והכא מיירי שקנה מכותי מביתו. ואינו יודע אם עשאו לעצמו או למכרו. ומה"ט נמי קאמר הלוקח יין מבין הכותים ולא קאמר הלוקח יין מכותי וכדקאמר לעיל (רפ"ו) המקבל מכותי. אלא דהכא בקנה מביתו מיירי ולא ידע הקונה אם לעצמו עשאו או למכרו. א"נ דמיירי דודאי עשאה כותי לעצמו. ואפ"ה משום לא פלוג גזרו שיעשר כל מה שקונה מהכותים. מיהו בין כך ובין כך לא גרע מה שקונה מכותי כל כך כמה שקונה מע"ה [אב"י הכונה דהנקנה מכותי עכ"פ אינו גרוע כמו הנקנה מע"ה. לעניין שיהיה צריך לקרות שם קודם שבת] וא"כ מדאיירי שאומר כן (בשבת). לפיכך אסור לומר שהמע"ש יחולל על המעות בשבת דדוקא לעיל בהזמינו הע"ה כיון שכל מה שמשייר נשאר אצל הע"ה. לפיכך רשאי לומר בשבת. שהמע"ש יהיה מחולל על המעות שקבעתי אתמול לכך. דאינו אלא מספר שחללו כבר אתמול. אבל הכא שנשאר השיור אצלו. למה יחללו בשבת. והרי מצי לחללו למחר [אב"י דבלא טעמא דנשאר השיור אצלו. הי' מותר לפדות בשבת כמו שמותר לקרות שם לכתחילה בשבת. דאין תורמין ואין פודין הכל משום גזירת מקח וממכר כביצה דף ל"ז א'. ואם מותר לקרות שם לתרומה בשבח משו' דהנקנה מכותי קיל מהנקנה מע"ה. אעפ"י שאיסו' הפרש' תרומה נזכר להדיא במשנה שם. כ"ש דפודין. דאיסו' פדיה לא נזכר שם. ועי' א"ח של"ט ס"ד] ושכח להפריש עד ביה"ש *) [אב"י כאן צריך הגה וצ"ל. או יש לפרש דמיירי ששכח להפריש עד ביה"ש] והרי מדיינן ודאי טבל אסור להפריש או לקבוע מקים למעשרות בע"ש ביה"ש. אבל לקרוא שם שרי. ונ"ל (לפ"ז) דלהכי נקט כותים דבגוונא אחרינא א"א שקנה טבל. דהרי אין מוכרין טבל אפי' לחבר כפ"ה מ"ה. או דקמ"ל אף דיש קצת ס'. דזמנין דמתקן לנפשי' ונמלך למוכרו אפ"ה לא יפריש ביה"ש: