יכין כריתות א:כט

1מפני שהוא בעולה ויורד ר"ל מפני שכשיוודע לו שבוודאי חטא, מביא קרבן עולה ויורד [דהיינו אם הוא עשיר אז הוא עולה בחיובו, שחייב להביא כשבה או שעירה לחטאת. ואם עני הוא, אז יורד בחיובו, שדי לו להביא ב' תורים או ב' בני יונה א' לעולה וא' לחטאת. ואם אין ידו משגת גם לזה, אז די לו להביא עשירית האיפה סולת למנחה, בלי שמן ולבונה, והוא הנקרא מנחת חוטא, וזה ילפינן בג"ש דאין אשם תלוי בא רק כשחייב על הודע שלו חטאת קבוע [כהוריות ד"ח ב'. ואיצטריך הש"ס לטעם זה משום דגם בטומאת מקדש שייך איקבע איסורא, דהרי אינו חייב כרת רק בנכנס בטומאה מפתח עזרת ישראל ולפנים [כמנחות כ"ז ב']. א"כ משכח"ל שפיר שנכנס בטומאה באחד מהעזרות שלפניו, ואינו יודע אם לעזרת ישראל או לעזרת נשים נכנס. וכ"כ מגדף הרי אינו חייב רק בבירך שם המיוחד, וב' שמות לפניו ואינו יודע איזה גידף. וכ"כ בכל אינך דתני במתני' שייך אתחזק איסורא, כגון השוחט והמעלה בחוץ, הרי אינו חייב רק בהעלה בראש המזבח שבחוץ, ודבר הראוי להקריב בפנים [כזבחים ק"ח א' וק"ט א'], א"כ משכח"ל שהיה ב' חתיכות לפניו, וב' גבשושיות לפניו. א' מזבח בנוי, וא' סלע, ואינו יודע איזה חתיכה העלה, או על איזה גבשושית העלה. וכ"כ בע"ז. הרי אינו חייב רק בעבודה שעבודתה בכך, וזה אינו יודע אם פיער עצמו לפעור וזרק אבן למרקוליס, או איפכא. וכן מעביר זרעו למולך, ב' ילדים לפניו, א' בנו וא' שאינו בנו, והעביר א', ואינו יודע איזה העביר. וכן מפטם שמן וקטורת, שאינו חייב בשניהן רק בשעשאן כפי המשקולת האמור בתורה, והיו ב' מיני שמן או קטורת לפניו, וא' מהן חסר, ופיטם א' מהן ואינו יודע איזה. וכ"כ בסך אינו יודע אם בשמן המשחה שעשה משה או בשמן אחר. וכן בבעל אוב, שהיה גלגולת מת לפניו [כסנהדרין ס"ה ב'] ודבר אחר כעין גלגולת ושאל בא' מהן. וכן כולהו שנזכרו במתני' שייך בהן שפיר איקבע איסורא].