יכין קינים ג:נט

1בן עזאי אומר שתי חטאות לטעמיה אזל דס"ל [פ"א מ"ה] דהכל הולך אחר הראשון. וכיון דמסופקת שמא הד' פרידות כולן נעשו למעלה. נמצא שכבר קרב עולת חובתה, ומחוייבת להביא חטאתה כמין עולה שהביאה תחלה. ומדאינה יודעת מאיזה מין הקריבה תחלה עולת חובתה, לפיכך תביא השתא ב' חטאות, א' תור וא' בן יונה. וכל חטאות כאלו בין לת"ק בין לבן עזאי, הרי באות על הספק, ואינן נאכלות, דשמא כבר הביאה חטאתה תחלה, ונפסל חטאת זה, שאין חטאת בא בנדבה. [והא דמפרש תנא הכא ד' פרידות לנדרה וב' לחובתה, ובבבא דלעיל כלל התנא כולן יחד ואמר תביא שש. נ"ל דה"ט משום דלעיל מיירי בקבעה נדרה, כלל ותנא תביא שש, לאשמעינן שצריך שתביאם יחד. מה שאין כן הכא דבלא קבעה להביאם יחד מיירי, נקט פרטי פרטי. שתוכל להביא ד' לבד לנדרה והדר ב' לבד לספק חובתה]. ומעתה נביא גם פי' שאר רבותינו אשר מימיהם אנו שותים, ונעיר ג"כ בכל א' מה דקשיא לן בפירושם. רק שבתחלה נביא כוונת המשנה כפי הנראה מדברי הרמב"ם [בפ"י מפסוהמ"ק], והוא ג"כ פי' הר"ב, אף שאינו סגנון דבריו ממש. וזה החלי:

2מב) משני מינין אבל אם הביאה מתחלה הב' קינין מב' מינין, והכהן הקריב ב' מהם ממין א' למטה, וב' שממין ב' למעלה, ואינה יודעת איזה מין עשה למטה ואיזה מין עשה למעלה:

3מג) תביא שתים דהב' שעשתה תחלה למעלה, נחשבים לב' עולות נדרה, בין שהיו תורים או בנ"י. ומהב' שעשתה תחלה למטה, הוכשר חטאת א' של חובתה ומדאינה יודעת אם ב' תורין או ב' בנ"י הקריבה למטה, והרי העולת חובה שתביא השתא צריך שיהיה ממין החטאת שהביאה תחלה, להכי צריכה השתא תור א' ובן יונה אחת, שניהן עולות להשלמת עולת חובתה. [ונ"ל דגם במסופקת ג"כ שמא הקריב מכל מין מהב' מיני קנין א' למטה ואחד למעלה, ג"כ סגי בהכי. דהרי גם אם הקריב ודאי כך. לא היתה חייבת להביא השתא רק פרידה אחת לעולה. משום די"ל שקן א' מהב' קנין שהקריב ממנו בתחלה אחד למטה ואחד למעלה, יעלה לה לקרבן חיובה, והעולה מהמין הב' שהוכשר לה תחלה יחשב לנדרה, ונמצא שאינה חייבת רק עוד עולה אחד, ותביאנו השתא מאיזה מין שתרצה. ואפשר עוד דבכה"ג ס"ל לרמב"ם דב' העולות שנעשו תחלה למעלה נחשבין שפיר לתשלומי נדרה אף שאינן ממין אחד, [ואינה חייבת רק עוד עולה אחת כדי לזווגו לאחד מב' החטאות שהביאה תחלה]. וכן משמע נמי ממ"ש הרמב"ם הנ"ל סוף ה"א, שאין אדם מביא קן חובתו אחד תור ואחד בן יונה. ומדהתנה הרמב"ם כן רק בחובתה. ש"מ דבנדר רשאה לעשות כן. ובודאי פשטא דלישנא דמתני' ? משמע, דקאמר [לעיל ספ"ב], אין מביאין תורין נגד בני יונה וכו', כיצד הביא עולתו תור וחטאתו בן יונה וכו'. ומדלא מייתי נמי הך גוונא בב' עולות של נדר. ש"מ דבנדר רשאה להביא קן מב' מינין. וזה דלא כשיטת רש"י שהבאנו לעיל [סי' מ"ג], דס"ל דגם בב' עולות של נדר צריך שיהיו ממין א'. ולדברי רש"י צ"ל דהא דהזכירה המשנה לעיל כיצד בחטאת ועולה דוקא, היינו רק לאשמעינן דבחטאת ועולה, הכל הולך אחר החטאת דוקא. ועוד נראה מבבא זו ומפירוש הרמב"ם בשאר הבבות שנביא בס"ד, דגם בהא פליג הרמב"ם על רש"י, דלרש"י לעולם הקן הראשון שהקריבו נחשב לחובתה. ולהרמב"ם תוכל לחשוב הקן הראשון לנדבה לכשתרצה]:

4מד) פירשה נדרה ר"ל אם כשהביאה הד' פרידות תחלה ממין א', אמרה בפירוש על ב' מהן אלו יהיו לנדרי, ואלו לחובתי, והכהן עשה ב' מהן למטה וב' למעלה, ולא ידע איזו ב' נעשו למטה ואיזו ב' נעשו למעלה:

5מה) צריכה להביא עוד שלש פרידים דמדיש כאן לספוקי בג' אופנים, (א) שמא הקריב מכל קן וקן, של נדרה ושל חובתה, א' מהן למטה וא' למעלה, נמצאת שחייבת רק עולה א' להשלמת עולת נדרה. שנפסל לה תחלה. (ב) או שמא ב' של נדרה הקריב למעלה וב' חיובה למטה, נמצא שחייבת עוד רק עולה א' להשלמת עולת חובתה. (ג) או שמא הקריב איפכא, ב' של נדרה למטה ונפסלו שניהן, וב' חיובה הקריבו למעלה ונפסל לה שוב א', ונמצאת חייבת השתא ב' עולות להשלמת נדרה, וחטאת א' להשלמת חובתה. להכי חיישינן לחומרא שמא נעשו באופן (ג) שזכרנו, דכשתביא השתא ב' עולות וחטאת א' מהמין שהביאה תחלה, יוצאת בהן ממ"נ בכל אופן שהקריבה הד' פרידות תחלה:

6מו) ממין אחד ר"ל בד"א, אם אותן הד' שפירשה בב' מהן שיהיו לנדרה, היו כולם ממין א', אז סגי לה השתא בב' עולות דהרי אפילו אם נעשו תחלה ב' של נדרה למעלה וב' חיובה למטה דאז אינה חייבת עוד רק עולה א' להשלמת חובתה שלא הקריבתו עדיין, עכ"פ הרי יכולה לצאת ידי חובת עולה זו בא' מב' העולות שתביא השתא לספק נדרה:

7מז) משני מינין אבל אם הביאה תחלה הד' פרידות מב' מינין, ויודעת למשל שפירשה על קן שהביאה ממין א, שיהיה לתשלומי נדרה. אבל מסופקת האיך הקריבה הכהן:

8מח) תביא ארבע גם כאן יש ג' חששות. (א) שמא הקריב מכל קן וקן א' למטה וא' למעלה, ונמצאת חייבת רק עולה א' ממין א, דהיינו כאותו מין שפירשה שיהיה לתשלומי נדרה. (ב) או שמא ב' של נדרה שממין א הקריבה למעלה, וב' חובתה שממין ב הקריבה למטה, וחייבת רק עולה א' ממין ב לתשלום עולת חיובה. (ג) או שמא ב' של נדרה שהיו ממין א, הקריבה למטה, וב' של חיובה שהיו ממין ב הוקרבו למעלה, ונמצא חייבת עוד ב' עולות ממין א לתשלומי נדרה, וחטאת א' ממין ב לתשלום חטאת חיובה. להכי חיישינן לחומרא שמא הוקרבו כאופן (ג), ותביא השתא ב' עולות ממין א כמו שנדרה, ועוד חטאת א' ממין ב לזווג לעולת חיובה, שמא הקריבתו תחלה ממין ב. אמנם תביא עוד עולה ממין ב, שמא הוקרבו הד' פרידות תחלה כאופן (ב):

9מט) קבעה נדרה שקבעה ואמרה מין פלוני עלי, וכשילדה הביאה ב' קינין ממין אחד, ואמרה על ב' מהן אלו יהיו לנדרי [דבבא דקבעה נדרה אבבא קמייתא שפירשה נדרה קאי], והכהן לא ידע איזה ב' מהד' הקריב למטה, ואיזה ב' למעלה, וגם היא שכחה איזה מין נדרה, אפי' יודעת איזה מין הביאה:

10נ) צריכה להביא עוד חמש פרידים דלא מבעייא בשכחה גם איזה מי הביאה, בוודאי צריכה להביא השתא ב' פרידות ממין א וב' ממין ב', שמא כך או כך נדרה ושמא לא הביאה כמין שנדרה. אלא אפי' יודעת איזה מין הביאה, אפ"ה צריכא להביא השתא שוב גם אותו קן, דאפי' הביאה הקן שנדרה, עכ"פ שמא הכהן עשה הקן של נדרה למטה ונפסלו שניהן תחלה. מיהו מדאיכא למיחש נמי שמא נעשה קן חיובה למעלה ולא הקריבה עדיין החטאת שחייבת, להכי תביא השתא עוד חטאת א', אבל רשאה להביאו מאיזה מין שתרצה, דהרי בד' אופנים אפשר שהקריבה הד' פרידות לכתחילה. ובכל אופן ואופן רשאה להביא השתא החטאת מאיזה מין שתרצה, דממ"נ (א) דאי נדרה הקן ממין א, והביאה כל הד' פרידות בתחלה ממין א, רק שהקריבה אותן ב' של נדרה למטה, א"כ עכ"פ עולה א' ממין א מהשנים שעשתה תחלה למעלה, וב' עולות ממין ב מהד' עולות שתביא השתא, כל הג' עולות אלה כשרים הם, והם יתירים על תשלומי נדרה, דהרי הביאה השתא לתשלומי נדרה ב' עולות ממין א כמו שנדרה, וא"כ רשאה שפיר לזווג חטאת שתביא השתא מאיזה מין שתרצה, לעולה שממין א שהביאה תחלה, או לא' מב' עולות שממין ב שתביא השתא. (ב) וכ"ש אי נדרה ממין א והביאה תחלה הד' פרידות ממין א, והקריבתן לב' עולות של נדר תחלה כדינן למעלה, א"כ כבר הוכשר לה תחלה החטאת שממין א ותוכל לזווג לה א' מב' עולות שממין א שתביא השתא, שאינן צריכים לה לתשלומי נדרה, דהרי גם ב' עולות של נדרה הוכשרו כבר תחלה. (ג) ואם נדרה ממין א והביאה תחלה הד' פרידות ממין א, והקריבה מכל קן וקן א' למטה וא' למעלה, א"כ כבר יצאתה יד"ח חטאת ועולה של חיובה, בהנך שהביאה תחלה, ואין נ"מ לן מאיזה מין תביא השתא חטאתה, דהרי בין כך וכך פסול הוא. (ד) ואי לא הביאה כמין שנדרה, כגון שנדרה ממין ב והביאם ממין א, א"כ כבר הוכשר תחלה החטאת שממין א וגם כל הב' עולות שהביאה תחלה ממין א, דאף את"ל דאותן ב' שהקריבה למטה היו הקן שאמרה כשהביאתן הרי אלו לנדרי, אפ"ה לא חל עליהן עי"ז שם עולה, ושיפסלו כשהקריבן למטה, דהרי קיי"ל כב"ה [רפ"ה דנזיר] דהקדש בטעות אינו הקדש, והכא הרי בטעות אמרה הרי אלו לנדרים, מדלא הביאה כמין שנדרה. וא"כ כיון שכבר יצאת יד"ח חטאת ועולת חיובה, וחטאת שתביא השתא פסול הוא, מה נ"מ לן מניה אם תביא החטאת הפסול ממין זה או ממין האחר:

11נא) ממין אחד ר"ל בד"א כשהביאה תחלה הד' פרידות ממין א':

12נב) משני מינין אבל כשהביאתן תחלה היו מב' מינים, וכשהביאתן אמרה על ב' מהן אלו יהיו לנדרי, והכהן אינו יודע איזה ב' עשה למטה ואיזה ב' למעלה, וגם היא שכחה איזה מין נדרה:

13נג) תביא שש דהיינו ב' ממין א וב' ממין ב כולן עולות שמא כך או כך נדרה, ושמא ב' של נדרה עשה הכהן למטה ונפסלו שניהן. ועוד חייבת ב' חטאות, א' ממין א וא' ממין ב. ולא סגי בחטאת א' באיזה מין שתרצה, כמו לעיל כשהביאה תחלה כל הד' פרידות ממין א', דבשלמא התם, בכל אופן מהד' אופנים שהביאה והקריבה הד' פרידות תחלה, יש לה לכה"פ עולה א' ממין א ועולה א' ממין ב יתירים על הראוי לה, שתוכל לסמוך על זה או על זה לזווג לו חטאת כמינו, וכמש"ל. משא"כ הכא אם אפי' נדרה ממין א, והביאה ב' ממין א וב' ממין ב, יש לחוש שמא הקריבה ב' שממין א למטה ונפסלו שניהן, דהרי ב' של נדרה עולות הן, ולא נשאר לה עוד עולות כשרות ממין א רק הב' עולות שממין א שתביא עכשיו, והרי הם נצרכים לה לתשלומי נדרה. וא"כ איך תביא השתא חטאת מאיזה מין שתרצה, הרי כשתביא השתא חטאת ממין א אין לה עולה מאותו מין יתירה על הצריך לה כדי לזווגו לחטאת שתביא עכשו. [וטעמא של חלוק זה, הוא דבשלמא כשהביאה כל הד' פרידות הראשונות ממין אחד, כגון ממין א, והשתא מביאה עוד ב' עולות ממין א' וב' עולות ממין ב, מצי שפיר להביא החטאת עכשו מאיזה מין שתרצה, מדאי אפשר שנפסלו לה כל הב' עולות שהקריבה תחלה. דממ"נ אי נדרה ממין א, והביאה הד' פרידות תחלה כולן ממין א, א"כ אפי' ניחוש שמא הב' של מין א שהקריבה תחלה למטה, היו אותן ב' שאמרה עליהן הרי אלו לנדרי, ונפסלו שניהן, עכ"פ אותן ב' של מין א שהקריבתן תחלה למעלה, עולות כשרות היו, והם א"צ לה לתשלומי נדרה, מדמביאה השתא ב' של מין א לספק תשלומי נדרה. וכיון שמביאה השתא עוד ב' עולות של מין ב שא"צ לה, דהרי ממין א נדרה, א"כ יש לה ב' עולות יתירים, ממין א, וב' עולות יתירים ממין ב, ותוכל שפיר לזווג חטאת מאיזה מין שתרצה, לא' מב' העולות שממין א או לא' מב' שממין ב הנ"ל. ואי היה נדרה ממין ב והיא הביאה כל הד' פרידות תחלה ממין א, א"כ אפי' נחוש שאותן שאמרה עליהן הרי אלו לעולות נדרי, הקריבתן למטה, הרי נדר בטעות היה, שהרי ממין ב נדרה, וכבר יצאת שפיר יד"ח חטאת חיובה בא' מב' חטאות שעשתה תחלה למטה וידי עולת חובתה בא' מב' העולות שעשתה תחלה למעלה ושניהן ממין אחד. וא"כ החטאת שתביא השתא פסול הוא, מדא"צ לה, ולא נפקא לן מידי מאיזה מין יהיה החטאת הפסול הזה. משא"כ כשהביאה תחלה הד' פרידות מב' מינין, יש לחוש שמא אותו מין שנדרה הקריבתן למטה שתיהן, כגון שנדרה ממין א ואותן ב' שהביאה ממין א נפסלו שניהן ע"י שהקריבתן למטה, ולא נשאר לה מהד' פרידות שעשתה תחלה שום עולה כשרה ממין א, ורק הב' פרידות שתביא השתא לעולות, הם כשרות, אבל נצרכים לה לספק תשלום נדרה. וא"כ איך נתיר לה להביא השתא חטאת חיובה מאיזה מין שתרצה, הרי כשתביא החטאת השתא ממין א. אפשר שאין לה עולה יתירה בעולות שהביאה, לזווג לו]. לפיכך מדיש לחוש שמא על ב' שממין א אמרה תחלה הרי אלו לנדרי והקריבתן למטה, והב' האחרים שממין ב שהיו לחובתה, הקריבתן למעלה, נמצא שחסר לתשלומי חיובה, חטאת ממין ב, כדי לזווגו לעולה ממין ב שהקריבה תחלה. או שמא הוה איפכא, וחסר לה חטאת ממין א. לפיכך כשתביא השתא חטאת ממין א וחטאת ממין ב מלבד הב' עולות שממין א והב' עולות שממין ב שתביא ג"כ השתא לספק נדרה, אז יוצאת גם יד"ח ב' של חיובה בכל גוונא. וה"ה שתוכל להביא השתא תחת ב' חטאות שממין א' וב', קן א' מאיזה מין שתרצה, א' לעולה וא' לחטאת, דאז ג"כ יוצאת ממ"נ, דאפי' נפסלו לה הב' התחתונים כשהקריבתן תחלה בין הד' פרידות, ונמצא שלא הקריבה חטאתה עדיין, ורק עולת חיובה הוכשר לה בתחלה, עכ"פ הרי אינה מחויבת להביא החטאת כמין העולה, ורשאה להביא השתא חטאת ועולה של חיובה ממין שאינו כמין עולת חיובה שהוכשר תחלה בהד' פרידות, והעולה הראשונה ההיא יחשב לה לנדבה. וכן כתב באמת הרמב"ם בחבורו [בפ"י מפסוהמ"ק]. [ונ"ל דלהכי נקט הרמב"ם הך תקנתא, משום דהכי עדיף טפי, דהרי כל החטאות שנזכרו במשנתינו שבאות על הספק, אין נאכלות מדיש בהם חשש פסול, שמא א"צ להם, וכמ"ש באמת הרמב"ם [בסוף פרק הנ"ל]. ולהכי וודאי עדיף טפי למעט בהבאת חטאת ספק פסולות. מדיכולה להתקן בשתביא תחתיהן חטאת א' ועולה א', דהרי העולה שהקריב השתא אפי' א"צ לה, בכל גוונא כשרה היא, מדיכול לחשבה לנדבה, משא"כ חטאת אינה באה בנדבה. והר"ב דנקט שתביא ב' חטאות, נ"ל דרבותא קמ"ל דאף כשלא תביא השתא עולה לחובתה אפ"ה שפיר יוצאת יד"ח קרבנותיה. ודו"ק]:

14נד) נתנתם לכהן ואין ידוע מה נתנה הכא לרמב"ם אי אפשר לפרש דה"ק תנא, דכל הנך בבי דלעיל מיירי ביודעת איזה מין הביאה תחלה, ומשו"ה תוכל לסמוך על קצת מהן לתשלומי נדרה וחיובה, אבל בבא זו מיירי שאינה יודעת כלל איזה מין הביאה. ליתא, דהרי לרמב"ם לשטתיה גם בבא דתביא ה' מיירי בשכחה איזה מין הביאה, וכמ"ש סי' נ'. ועוד לרמב"ם הך בבא מיירי שלא לבד ב' של נדרה קבעתן, רק גם ב' של חובתה קבעתן מאיזה מין תביאם, וקשה היכא נזכר דבר זה במתני'. לפיכך נ"ל דלרמב"ם ה"פ. ואינה ידוע מה נתנה, ר"ל, בבא דלעיל אף דמיירי באינה יודעת אם ב' של נדרה נתנה כדינה, עכ"פ יודעת היא שב של חיובה וודאי כדינה נתנה, דהרי רשאה להביא חובתה מאיזה מין שתרצה. אבל בבבא זו יש ספק יתר מבבי דלעיל, שבכל הד' פרידות שנתנה תחלה להכהן אינה יודעת כלל מה נתנה, ר"ל אם הביאתן כדינן. וכגון שלא לבד ב' של נדרה קבעתם מאיזה מין תביאם, אלא גם ב' פרידות של חובתה קבעתן להביאם ממין ידוע, והשתא אינה יודעת אם הביאה ב' נדרה כמין שנדרה, וגם בב' חובתה שיודעת שקבעתן במין ידוע, עכ"פ מסתפקת באיזה מין קבעתן אם בב' תורים או בב' בני יונה, או שמא התחייבה להביא קרבן יולדת עשירה, דהיינו תור או בן יונה לחטאת וכבש א' לעולה. והשתא אינה יודעת אם הביאתן כמו שקבעתן. [ואילה"ק הרי ע"כ בעניה מיירי מתני', דהרי מסתפקת אם קבעה לקרבן חובתה ב' עופות, ואי בעשירה, הרי עשיר שהביא קרבן עני לא יצא וכרמב"ם סוף מחוכ"פ]. אע"כ דבעניה מיירי מתני', וא"כ האיך תוכל לקבוע לחובתה כבש, הרי אין לה כדי כבש. י"ל דבעני שנדר קרבן עשיר, צריך ליתן כל אשר לו, והשאר נשאר עליו חוב, עד שתשיג ידו לשלם חיובו [ועי' ערכין די"ז א' ורמב"ם פ"ג מערכין ה"ז]:

15נה) הלך הכהן ועשה ואין ידוע מה עשה ר"ל ועוד ספק יש כאן יתר מבבבות דלעיל, דלעיל בכל הבבות אף שהכהן מסופק איזה עשה למטה ואיזה למעלה, עכ"פ ידע מה עשה, דידע שהקריב חציין כחטאות וחציין כעולות, רק שלא ידע אם הקריבן כדינן במקומן. אבל בבבא זו מיירי שלא ידע לגמרי מה עשה, אם עשאן כולן למטה כחטאות, או כולן למעלה כעולות, או חציין למטה וחציין למעלה:

16נו) צריכה להביא עוד ארבעה פרידים לנדרה דהיינו ב' תורין וב' בני יונה כולן עולות, דשמא כך או כך נדרה, ולא הביאה תחלה כמין שנדרה, או שהביאה תחלה כמין שנדרה אבל הקריבן תחלה כולן למטה ולא שלמה עדיין נדרה, וכלעיל:

17נז) ושתים לחובתה קן א' לחובתה, א' לחטאת וא' לעולה, שניהן ממין א', אבל מאיזה מין שתרצה. דשמא כמין זה נדרה להביא קרבן חיובה, ושמא לא הביאה תחלה כמין ההוא:

18נח) וחטאת אחת בהיפוך מהקן הנ"ל שמביאה השתא לספק חובתה, דאם הקן ההוא שניהן ממין א, תביא החטאת הזה ממין ב, ואם מביאה הקן הנ"ל ממין ב, תביא החטאת הזה ממין א. ואז ליכא תו למיחש לשום ספק דהרי לספק קן של נדרה, אפי' נפסלו לה ב' של נדר בהד' פרידות שהביאה תחלה, הרי מביאה השתא קן ממין א וקן ממין ב כולן עולות, ובין שכך או כך נדרה, יצאתה יד"ח נדרה בב' הקנין שמביאה השתא. ולספק קרבן חיובא, שאולי נפסלו לה החטאת והעולה של חיובה בד' פרידות הראשונים, הרי אם קבעה ב' של חובתה ממין א, הרי תביא השתא לחיובה חטאת ועולה ממין א. ואם קבעתן ממין ב, נמצא שלא יצאתה יד"ח קרבן חובתה בחטאת ועולה שמביאה השתא ממין א, עכ"פ הרי מביאה השתא גם חטאת ממין ב כמו שנדרה, ותוכל לזווג לו א' מב' העולות שממין ב שמביאה לספק נדרה. ואם התחייבה להביא חובתה כקרבן יולדת עשירה שמביאה חטאת עוף וכבש לעולה, הרי תוכל לסמוך על א' מב' חטאות העוף שמביאה, וכלעיל, ותביא עמה כבש כדין יולדת עשירה. והתנא לא הזכיר הכבש, מדלא רצה לאשמעינן רק רבוי העופות שחייבת להביא:

19נט) בן עזאי אומר שתי חטאות דמספקי ליה לבן עזאי ג"כ שמא קבעה חובת חטאת שיהיה עם הכבש תור או בן יונה, [כך פי' רתוי"ט]. ושעשע יונק שדי אמנו להביא גם פי' המפרש למסכת קינין. בתחלה הביא פי' רש"י, דפירשה נדרה ר"ל שפירשה מאיזה מין תביא נדרה. ובבא דקבעה נדרה קאי אבבא דרישא, שפירשה נדרה אבל התחייבה להביא ב' של נדרה עם עולת חובתה ביחד, והכל כמו שפירש רש"י ממש, וכמש"ל. ואח"כ הביא המפרש פי' רבינו יצחק. וארא והנה עלה כולו קמשוני הטעיות, והוצרכתי להוסיף ולגרע בדבריו, אבל זה כוונת רבינו הנ"ל. קבעה נדרה, ר"ל דקאי אבבא דרישא, שפירשה מאיזה מין תביא נדרה, והביאה ד' פרידות ממין א', וקבעה ואמרה על ב' מהן אלו יהיו לחובתי ופירשה ג"כ איזה מהב' יהיה לחטאת ואיזה לעולה. והכהן לא ידע איזה ב' מהד' עשה למטה ואיזה ב' מהן עשה למעלה, וגם היא שכחה איזה מין פירשה לנדרה, אבל יודעת שפיר איזה מין הביאה, דלמשל שיודעת שהביאה הד' פרידות תחלה כולן ממין א, אבל מסופקת שמא ממין א או ממין ב נדרה. תביא ה' פרידות. דהיינו ב' ממין א וב' ממין ב כולן עולות, משום ספק נדרה, דשמא כך או כך פירשה נדרה. דהרי אף אם פירשה נדרה כהמין שהביאה ממנו הד' פרידות, דהיינו ממין א, עכ"פ מדקבעה ואמרה על ב' מהן כשהביאתן, הרי אלו לחיובי, ממילא הב' האחרים הן לנדרה, ושמא עשה הכהן אותן ב' של נדרה שניהן למטה ונפסלו, דהרי עולות הן. להכי צריכה להביא השתא ב' אחרות תחתיהן גם ממין א ועוד תביא פרידה א' לחטאת ממין א, כהמין שהביאה תחלה דשמא ב' חובתה הוקרבו תחלה למעלה ולא שלמה חטאת חובתה עדיין. אבל א"צ להביא פרידה לעולת חובתה. דממ"נ אם לא הביאה תחלה הד' פרידות כמין שנדרה אז אע"ג שאמרה כשהביאתן אלו לנדרי, הקדש בטעות הוא ואינו כלום, ולפיכך אחת מהנקרבים למטה עלה לה לשם חטאת חובתה וא' מהנקרבים למעלה עלה לה לשם עולת חובתה, דהרי לחובתה תוכל להקריב כל מין שתרצה, ואז א"צ להקריב השתא לחובתה כלום. ואם הד' פרידות שהביאה תחלה, היו כמין שנדרה, הרי רק בג' אופנים אפשר שהקריב הכהן הד' הפרידות תחלה (א) אם בתחלה הקריב הכהן ב' של נדרה למעלה, וב' חובתה למטה, הרי כבר יצאת ידי חובת ב' של נדרה שהקריבתן בתחלה למעלה כדינן, ולא חסר לה רק עולת חובתה ממין א, דהיינו כהמין שהקריבה ממנה בתחלה החטאת למטה, ותוכל לצאת בא' מב' עולות של מין א שתקריב השתא לספק נדרה. (ב) ואם הקריבה תחלה ב' של נדרה למטה, א"כ הקריבה אז ב' של חובתה למעלה, והרי יצאת יד"ח עולת חובתה בא' מהעולות שממין א שהקריבה תחלה למעלה, ותוכל לזווגו להחטאת שממין א שתקריב השתא כדינו למטה. (ג) ואם הקריבה תחלה ב' של נדרה א' למטה וא' למעלה, וא"כ ב' של חובתה הקריבה נמי א' למטה וא' למעלה, ומדפירשה חובתה ואמרה זה יהיה חטאת וזה עולה, יש לחוש שמא הקריבה החטאת למעלה והעולה למטה ונפסלו הב' של חובתה. עכ"פ א' ממין א שהקריבה למעלה מב' של נדרה, עולה כשרה היא, וצריכה רק עוד עולה א' מהב' עולות שתביא עכשיו ממין א לתשלומי נדרה, והפרידה האחרת ממין א שתביא עכשיו, תוכל לזווגו שפיר להחטאת ממין א שתביא השתא. אבל אינה רשאה להביא השתא החטאת ממין ב, דהיינו מין אחר ממין שהביאה הד' פרידות תחלה. משום דאז יש לחוש שמא גם נדרה פירשה להביא ממין ב, ושמא ב' שממין א שאמרה עליהן כשהביאתן תחלה הרי אלו לחובתי, הקריבו שניהן למעלה, ונמצא שלא הקריבה חטאתה עדיין. וע"כ שתפטר נפשה מקרבן חובתה, רק בהחטאת שממין ב שתביא השתא. והרי אין לה עולה ממין ב לזווג להחטאת הזו, דהב' עולות שממין ב שתביא השתא, הרי נצרכים לה לתשלומי נדרה, דהרי ממין ב נדרה. אמנם כל זה בשידע שהביאה תחלה הד' פרידות ממין אחד. אבל משני מינים, ר"ל כלעיל שפירשו מאיזה מין תביא נדרה, וגם בשעת הבאת הד' פרידות, קבעה ואמרה על ב' מהם אלו יהיו לחובתי, וגם פירשה איזה מהב' יהיה לחטאת ואיזה לעולה, כולה כלעיל. רק שכאן מיירי שהד' פרידות שהביאה תחלה היו ב' מינין, קן ממין א, וקן ממין ב, והכהן חלק כל קן והקריב ממנו א' למטה וא' למעלה, והאשה אינה יודעת איזה מין פירשה להביא ממנו נדרה. תביא ו' פרידות, משום דהחטאת והעולה שבקן א' שיחדה מתחלה לחובתה, הרי נפסלו מספק, שמא הקריב החטאת למעלה והעולה למטה. והקן שממין השני, שיחדה תחלה לנדרה, גם בו נפסל הפרידה שהקריבו ממנו למטה, דהרי ב' של נדר, שניהן עולות וצריך להקריב שניהן למעלה. א"כ לא הוכשר לה מכל הד' פרידות שהקריבה תחלה רק עולה א'. ומדלא ידעינן מאיזה מין היה העולה הכשרה ההיא, אם ממין א או ממין ב, לפיכך תביא חטאת ממין א וחטאת ממין ב, כדי לצרף א' מהחטאת להעולה הכשרה ההיא, ובזה שלמה קרבן חיובה. ועוד תביא לשלם קרבנות נדרה, ב' עולות ממין א וב' עולות ממין ב לספק נדרה, שמא כך או כך נדרה. ולא נשאר לנו לבאר, רק כי כל החטאות שנזכרו במשנתינו אליבייהו דכל הדעות אינן נאכלות, מדבאות רק על הספק, ושמא כבר יצאתה יד"ח חטאת בא' מהד' פרידות שהקריבו לה תחלה, וא"כ נפסל לה החטאת הזה, מדאין חטאת בא בנדבה: