יכין מקואות ה:מג
יכין מקואות · Yachin on Mishnah Mikvaot 5:43
Open in the reader →1אין מזחילין בו ר"ל גם למנוע המשכתן פסול דבר המקבל טומאה. ולפיכך אדקאמרת אפי' זב וכו' משמע דכ"ש טהור גמור דמותר לעכב מרוצת המים. ופליגנא עלך בתרתי. חדא דאפי' טהור גמור כיון דעכ"פ מקבל טומאה סבירא לי דאינו רשאי להיות הכשר מקוה על ידו. ותו דקאמרת דעכבה אינה כהוויי' אנא ס"ל דכל שמעכב שלא יבוא לידי פסול הו"ל כמכשיר המקוה. ולרמב"ם ה"פ דמתני' נוטפין שעשאן זוחלין. דהיינו שהי' מעין מטפטף טיף טיף מראש ההר. והרי המים הללו שלמטה דינן כמי גשמים מדאינן מחוברין להמעין. ולהכי אינן מטהרין רק באשבורן. אבל אם המים שלמטה מזחילין והולכין פסולין לטביל' לכל אדם. לזב דהרי צריך מים חיים דוקא והרי אלו שאינן מחוברין להמעין שלמעלה אינן מים חיים. וגם לזבה [ודכוותה] פסולין דאע"ג דא"צ מים חיים עכ"פ מדדין המים שלמטה כמי מקוה צריך שיהיו באשבורן דוקא. והרי הטפות הללו מדהן רבין למטה מסתמא בסוף הן מזחילין והולכין לפיכך כשירצה לתקן אלו המים שלמטה להכשירן לטבילה גם לזב. סומך מקל או קנה במקום שיורדין הטפות שיגיע ראש הא' של קנה למעלה במעין וקצה השני של הקנה למטה תוך המים שמתכנסין. כדי שיזחלו על המקל כל הטיפין המטפטפין בלי הפסק ועי"ז יחשבו גם המים שלמטה כמעין. ואע"ג שהמקל והקנה דקין ונמצא שקלוח המים שיורד עליהן מועט ודק. אפ"ה מחשבו ע"י חבור הקלוח הדק ההוא גם המים שלמטה כאילו מחוברין להמעין שלמעלה ויהי' גם הם דינן כמעין וכשרין לזב שצריך נוזלין דוקא אע"ג כשהנך שלמטה עומדין עכ"פ מי מעין הן שזוחלין. והא למה זה דומה לזב שטובל בשפת הנהר במקום שאין שם זרם שוטף. וכשירין גם לזבה אף כשהן זוחלין להלאה למטה. דאע"ג דכל שאינו מי מעין צריך אשבורן לטבילתה עכ"פ הנך דינן גם למטה כמעין ממש מדמחוברין ע"י הקלוח הדק שע"ג המקל. והא דנקט זבה ה"ה טמאים אחרים. אלא איידי דנקט זב נקט נמי זבה. מיהו מדקאמר ר' יהודה אפי' מקל או קנה שהן דקין. משמע דכ"ש דף רחב דמהני שעי"ז מחוברין המים שלמטה עם מי המעין שלמעלה בזרם רחב שיזחיל על הדף. וסתמא אע"ג שמיוחד לישיבה. או אפי' ע"י טבלא שיש לה לזבז. דאע"ג דלעיל פוסל כר"ג [כפ"ד מ"ב] היינו רק התם שא"א למי הצנור לבוא להמקוה רק ע"י הכלי. והרי הוויי' המקוה אסור להיות ע"י דבר המקבל טומאה וכדאמרן. משא"כ הכא. ותו דהכא מדהוכשרו המים שלמטה בהשקה להמעין שלמעלה ס"ל לר' יהודה כמו דמהני השקה ע"י כלי המקבל טומאה לטהר מים טמאים [ככיצה י"ז ב']. ה"נ מהני להו השקה כזאת ע"י דבר המקבל טומאה להכשירן לטבילה. ותו דהרי י"א דרק במי מקוה מצריך קרא הוויית מים ע"י טהרה [כזבחים כ"ה ב'. ועי' לעיל משנה ב' סי' כ' ודו"ק]. משא"כ הכא הרי הכל נדון כמעין. על זה פליג ר' יוסי וקאמר כל דבר המקבל טומאה אין מזחילין בו. דאם הדבר שהזחיל בו הוא דבר המקבל טומאה וכטבלא שיש בו לזבז דכן משמע דבריך דמהני מדקאמרת אפי' מקל וכו'. אני אומר דלא מהני דכל המקבל טומאה אסור לעשות על ידו השקה להכשיר המים לטבילה: