יכין מקואות ו:עב
יכין מקואות · Yachin on Mishnah Mikvaot 6:72
Open in the reader →1ר' יהודה אומר חלוף הדברים וטעם פלוגתייהו דת"ק ס"ל. דהא דבעינן נקב כשפופרת הנוד בכותל שבין מקוה שלימה לחסירה. היינו שע"י נקב כזה יהיו ב' המקואות נחשבין כמחוברים אף במקום שהכותל שביניהן אינו נקוב. מיהו כל זה במחוברים רק ע"י נקב. אבל במחוברין ע"י סדק שבכותל. שמתפשט מהקצה אל הקצה בכותל. בין שהסדק ההוא בכל גובה הכותל. או שמתפשט בכל רוחב הכותל. כיון שכל שטח המים מעורב. בגובה המים או ברחבן. אף שאין בין ב' המקואות רק סדק בעלמא. חשיבי שניהן כמעורבין. ואעפ"כ דוקא כשהסדק בגובה הכותל. שיש קיום להסדק שלא יסתם. חשובין על ידו כמעורבין. אבל כשהסדק לרוחב הכותל. אז מחמת כובד חלק העליון. סופן שיתחברו ב' החלקים ויסתם הסדק. וכל שסופו להסתם כסתום דמי. והו"ל הסדק כליתא. ור"י ס"ל דאין חילוק בין נקב לסדק. דבשניהן צריך כשפופרת הנוד. וזהו דוקא כשהסדק לארכו של כותל. אבל כשהוא לכל רחבו של כותל. אז המים שבסדק מטשטשין ומרככין בכובדן חלק הכותל שתחתיהן. ולהכי הו"ל הכותל רעוע שתחת המים שבסדק כליתא. ור' יהודה לשיטתיה אזיל דס"ל לעיל במשנה א' דכל כותל רעוע כליתא דמי. וקיי"ל כת"ק [ר"א סנ"ד]. אמנם מספקא לן אי שתי היינו גובה הכותל. וערב היינו המשכו. וכפי' הרמב"ם לעיל. או שתי היינו המשך הכותל. וערב היינו גובה הכותל. ור"ל כבאריג. שלעולם חוטי השתי ארוכים משל ערב שאינו מוטל רק ברוחב הבגד. וזהו פי' הרא"ש. ומדמספקא לן הלכה כמי. משו"ה בין שהסדק לאורך או לרוחב הכותל. אינן מצטרפין ב' המקואות עד שיהיה ביניהן נקב כשפופרת הנוד. דהיינו כרוחב ב' אצבעות חוזרות [ר"א ש"ך ס"ק קי"ח]. ודוקא בסדק שבכותל שבין חסירה לשלימה פליגי ר"י ורבנן. אבל אם בא להכשיר מקוה ממ' סאה שאובין ממקוה כשירה שבצדה. לכ"ע ביש בהכותל שביניהן סדק כ"ש בין לאורך ובין לרוחב מצטרף. דהרי סגי בהשקה שביניהן כשערה [וכמ"ח]. ואף אם יהיה הסדק לרוחב שסופו להסתם. הרי משהושקו המ' סאה שאובין רק רגע דיו. משא"כ בהשקה שבין חסירה לשלימה. הרי אין החסירה כשירה רק בעודה מושקת לשלימה. דמשנפסק ההשקה. הו"ל כמקוה מ' סאה שנחסרה [כש"ך ר"א ס"ק קי"א]: