יכין נגעים ח:נט
יכין נגעים · Yachin on Mishnah Negaim 8:59
Open in the reader →1ואין סימן טומאה בסוף דכמו כן בסוף בין א' מהן בין שניהן יחד אין מעכבין הפריחה. ותמוה דטענו חיטין והודו לו בשעורין. דר"מ קאמר דינו ברא"ב פחות מכעדשה דמעכב. ורבנן השיבו לו מבהק פחות מכעדשה דאינו מעכב. ולכן נ"ל גירסת הראב"ד [פ"ז מטו"צ ה"ה] היא עיקר. דגרס במשנתינו בהק ופחות מכעדשה. וא"כ ה"ק רבנן לר"מ. הרי בהק ופחות מכעדשה דינן שוה. דשניהן סיט"ו בתחלה ואינן סיט"ו בסוף. וא"כ כמו דמודית לן בבוהק ברא"ב בסוף שאינן מעכבין. ה"נ בפחות מכעדשה ברא"ב בסוף אף שעכב בתחלה אינו מעכב בסוף דהרי בשניהן יש ב' לטיבותא. ולפי"ז ג' חלוקים יש בחזרה. עור הבשר. בהק. ראשי אברים. בתחלה כל השלשה אפילו בפחות מכעדשה מעכב. דבפרח בכולה חוץ מפחית מכעדשה בא' מאלו הג'. לא מקרי פרח בכולה. אבל בסוף יש חילוק. (א) דבעור הבשר דוקא בכעדשה מעכב. (ב) ב ה ק אפילו בכעדשה אינו מעכב. אפי' עכב מתחלה הפריחה. (ג) ראשי אברים. צריך בסוף תרתי לריעותא. שיהי' כעדשה. ושכבר עיכב שם בתחילת הפריחה אבל בחדא לריעותא אינו מעכב. ר"ל בפחות מכעדשה. אפילו בעיכב בתחלה. או בכעדשה בסוף ולא עיכב בתחלה. אין מעכב בסוף. וכ"כ בוהק ברא"ב אע"ג דבתחלה עיכב. אפ"ה בסוף אינו מעכב הפריחה. והיינו נמי מדהו"ל תרתי לטיבותא [ועי' היטב לעיל פ"ו מ"י. ופ"ח מ"ה ודו"ק]: