יכין נדה י:יז
יכין נדה · Yachin on Mishnah Niddah 10:17
Open in the reader →1מטמאין במשא בש"ס מקשה אטו כל מת מי לא מטמא במשא. אלא מאי במשא במסמא. ונ"ל דלא הוה מצי לתרץ דמיירי בהיה הטומאה למטה וטהרה למעלה. דבכה"ג רק זב מטמא כפתיחת סי' כ"א. ליתא. דסתם משא היינו בנשא הטהור לטומאה. ובכה"ג זב ומת שוין. גם לא מצי לתרץ דמיירי בהיה התחתון כלי הראוי למשכב ומושב. דבכה"ג ג"כ אין המת מטמא אותו. כשלא נגע בו ולא האהיל עליו כר"ב פ"ה דזבי' מ"ג. ג"כ ליתא. דמדלא נקט משכב ומושב. ונקט משא משמע שהי' תחתיו אדם. שראוי לקבל טומאת משא. וע"ז מקשי הש"ס. הרי בכה"ג מת וזב שוין. ומשני מאי משא אבן מסמא. ור"ל דמיירי שתחב אדם טהור אצבעו תחת האבן שמת מונח עליו. נטמא. משא"כ מת אחר לא נטמא בכה"ג. אבל ודאי מדדינו כזב חי. מטמא גם משכב ומושב. אבל תמוהין דברי רש"י שם. שכ' דמיירי שהי' האבן ע"ג כלים והמת ע"ג האבן ואין זה משא הואיל ואין ראוי האבן להטלטל עמו. וכן העתיק כאן הר"ב בלשונו. ומשמע דבהי' ראוי האבן להטלטל נטמא גם ממת. וזה תמוה. דהרי אין כלי נטמא כשנשא למת כמ"ש רש"י גופי' (שבת דפ"ג ע"ב) וכ"כ ג"כ הר"ב גופי' כלים פ"א מ"ב. ותו אי בהי' התחתון כלי מיירי. א"צ לאוקמא שהי' אבן מסמא ביניהן. דגם בהופסק בדבר אחר אין המת מטמא אותו. וצ"ע. אמנם גזרו בהנך ד' שמתו דלטמאו כאילו הן חיים. גזירה שמא יטהרו גם מתעלף הדומה למת וכ"ה ברש"י שם בד"ה גזירה. אבל אין לומר שמא יטעו ויסברו שמת. ליתא דהרי גם בפקוח נפש אין בודק רק עד חוטמו (כיומא פ"ה ע"א) ומכאן תשובה לקושית הרופא מהו' הירץ שלעזינגער זצ"ל בספר שאלת חכם בענין הלנת מתי'. כך נ"ל: