יכין עוקצים ג:ס
יכין עוקצים · Yachin on Mishnah Oktzin 3:60
Open in the reader →1אלא שהוא נלקח בכסף מעשר מדקונהו לאכילה. והוא גדולי קרקע ופרי מפרי [והא דלא פליג הכא ריב"נ כדפליג לעיל במשנה ה'. וקיי"ל התם כוותיה. והכא קיי"ל כסתם משנתנו. י"ל דקור שאני. דחזי על ידי שליקה וטיגון. ולפיכך רשאי ללקחו בכסף מעשר שני כדי לשלקו ולאכלו. ואע"ג דהשתא קודם שליקה לא חזי. עכ"פ הו"ל כשאר מאכל שאינו ראוי לאכילה חי ואפ"ה נקח בכסף מעשר שני. וכ"כ לוקחין בהמה וחיה אף שצריכין שחיטה. וכן מסיק הש"ס [עירובין כ"ח ב'] דקור בשלקו וטיגנו לכ"ע מיחשב אוכל לכל דבר [ודלא כרבינו תוי"ט]. ולפיכך גם קודם שליקה עכ"פ נלקח בכסף מעשר. משא"כ לענין שיקבל טומאת אוכלין קודם שליקה. אע"ג דאבשר לתקנו. עכ"פ כיון דהשתא לא חזי אינו מקבל טומאת אוכלין אבל בהנך דמשנה לעיל במיני בשמים קי"ל כריב"נ. דכיון דהן עצמן אינן אוכל לעולם. רק מדחזו לתבל בהן הקדרה מחשבת ליה אוכל לענין מעשר. א"כ גם לענין שיקבל טומאת אוכלין נחשבינהו אוכל מה"ט דבקל יתקן בהן המאכל. ולא מחשב כחסר מעשה רבה כשילוק ובישול בקור. כך כתבו התוספות [נדה דף נ"א ב' ד"ה אם ניקח]. וכך כתב גם הר"ש הכא. אמנם תמהני מאד. במ"ש בקור מה"ט אינו מקבל טומאה. אע"ג דכשישלקנו יהיה ראוי לאכילה. עכ"פ השתא כשהוא חי אינו ראוי לאכילה. ולפיכך אינו מקבל טומאה. וקשה וכי ס"ד דכל מאכל חי לא יקבל טומאה. אע"ג שכשיבשלנו יהיה חזי לאכילה. והרי משנה ערוכה לפנינו בפרקין [מ"ח] דדגים חיין מקבלין טומאה. והכי אמרינן נמי [פסחים י"ט ב'] במחט שנמצא בבשר חי. ועוד בשאר דוכתי טובא. מה אמרת התם שאני דוודאי לאכילה קיימי. להכי אפילו חיין מקבלין טומאה. משא"כ קור לא נטעי ליה אינשי אדעתא דהכי לאכלו שלוק [כעירובין כ"ח ב']. או דנימא קור שאני כיון דסופו להקשות. גם השתא שהוא חי לא חזי. א"כ מה ראיה מייתו רבותינו שמותר ללקחו בכסף מעשר שני. כמו שמותר ליקח בהמה בכסף מעשר שני אע"ג דלא חזי לאכילה עד אחר שתשחט. הרי י"ל התם שאני. משום דלשחיטה עומדת. וגם אין סופו עומד להתבטל ממנה שם מאכל. אבל מנ"ל שיהיה מותר נמי ככסף מעשר קור וכדומה דלא נטעי אינשי להכי דלשלקינהו ולמכלינהו. וגם השתא עדיין לא חזי וגם סופו להיות עץ בעלמא. והרי בכל הנך מילי לא דמי קור כלל לבהמה חיה ומנ"ל דמותר לקנותו בכסף מעשר שני. אלא ע"כ צ"ל כתי' התוס' [עירובין כ"ח ב' ד"ה קור]. דדוקא בבשמים שפיר קאמר ריב"נ דכמו שמחמת הטעם שיתן בהתבשיל מחשב אוכל לענין לקנותו בכסף מעשר שני. מה"ט נמי נחשב אוכל לענין קבלת טומאה. אבל בקור מדסופו להקשות לא נטעי אינשי אדעתא לאכלו. ולהכי לא מחשב אוכל לקט"ו. אבל לעניו לקנותו בכסף מעשר. כיון דאיהו גדולי קרקע. והוא השתא רך וחזי לאכילה. לא משגחינן אסופו להקשות ושרי לקנותן בכסף מעשר שני]: