יכין תמורה ז:לב

1ומדליקין בפת ובשמן של תרומה ר"ל אפילו לכתחילה מותר ליהנות מלהב שלהן. אבל שאר דברים שמצוותן בשריפה, כערלה וכלאי כרם, יש בהן ג' מדריגות. (א) בעודן להב אסורים אפילו בדיעבד בהנאה [פסחים כ"ו ב']. (ב) ובנעשו גחלים בוערות, רק לכתחילה אסורות בהנאה [תוס' שם ד"ה בשלה]. (ג) ובנעשו כבר אפר, מותרים אף לכתחילה [שם]. עוד נ"ל דדוקא נקטה מתני' פת ושמן, וגם דוקא נקט מדליקין. דגם בתרומה טמאה שמותרת בהנאה, זהו דוקא בפת ושמן, שאפשר שיהיו מותרין להדלקה ולא יבוא בהן לתקלה, כגון פת דזרק ליה בין העצים, ושמן יתננו בכלי מאום [כפסחים ל"ג ב']. אבל פירות של תרומה אסור להדליקן מעט מעט, שמא בין כך וכך יבוא בהן לידי תקלה [כתוס' שם דל"ד א' ד"ה בשליקתא]. וגם מדליקין דנקוט דוקא הוא, דדוקא בהדלקה שרי תרומה טמאה. אבל להאכילה לכלב או לשאר בהמה אסור [כשבת דכ"ה א'], ורק כשהוא תרומת חמץ רשאי לתנה לכלבו [כתוס' ביצה דכ"ז ב' ד"ה ועל]. מיהו לרש"י כל תרומה טמאה רשאי לתנה לכלב (וערתוי"ט פ"ג דפסחים מ"ג).