יכין ידים א:לא
יכין ידים · Yachin on Mishnah Yadayim 1:31
Open in the reader →1אפילו חש"ו שאין בהן דעת שלימה. וכל שכן שמותרין לכנעני ונדה לשפוך מים על ידיו [קנ"ט סי"א]. ואע"ג שהן טמאין במשא. והיה אפשר שיטול ידיו מאדם טהור. או שיטבלם בנהר. מה מהני. והרי כולנו טמאי מתים. והרי זה טובל ושרץ בידו. ומן הדין היה כיון דרק משום סרך תרומה תקנו נט"י גם בחולין. והשתא שאין תרומה ויש טומאה דבוקה בנו בעונינו. תתבטל נט"י מכלוכל. אלא מדנאסר במניין מלאכול חולין בלי נט"י. משום מגדר מילתא הרי בכה"ג שנאסר במניין משום סיג. גם כשנתבטל טעם האיסור. אפ"ה האיסור במקומו עומד. ואין ב"ד האחרון אפילו גדול מהראשון יכול לבטל תקנת ב"ד הקדום [כהרמב"ם פ"ב מממרים. ועיין מ"ש בס"ד פ"א דעדיות מ"ה]. ותו נראה לי פשוט דגם בזמן שהיה תרומה. אפ"ה משום לא פלוג גם מי שהיה טמא מטומאת מת או שרץ וכדומה. היה צריך נט"י לפת חולין אף שהוא טמא ומטמא להלחם. [ותמהני מאד על רבינו מהר"מ מ"ץ שהביא רבינו טו"ז בשמו [א"ח קנ"ט ס"ק ט"ו] שיש ליזהר מנטילת ידים ע"י כנעני. ולא ידענא מה הועילו חכמים בתקנתם. הרי כולנו טמאים. ואי"ל דכיון דבתחלה נאסר כנעני במנין. השתא נמי אסור. א"כ נדה נמי תתסר. ונשאב מים על ידי זכרים [או נטביל ידינו במקוה]: