יריעות שלמה על התורה, בראשית מא:א
יריעות שלמה על התורה · Yeriot Shlomo on Torah, Genesis 41:1
Open in the reader →1בד"ה מקץ כו' עוד שני שנים כו' נ"ב ול"נ דכוונת רש"י לקיים המדרש דסוף הפרשה דסיים מינה לפי שתלה יוסף בטחונו בשר המשקים הוזקק להיות אסור עוד שני שנים אלמא דשני שנים היה אסור וקר' מסייע אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו והוא לא עשה כראוי לו לצדיק לכך נענש שנה ולא עוד אלא ולא פנה אל רהבים והוא פנה לכך נענש עוד שנה דהיינו ב' שנים א"כ צריך לפרש מקץ שנתי' מסוף כתרגומו ולא תפרש מהתחלת ב' שנים דהיינו יום א' בשנה שנייה לאסירתו דא"כ לא יתקיים הא דלעיל ומ"ה פי' דאינו כן דכל לשון קץ סוף הוא ואפי' מה שנאמר מקץ שבע שנים וגו' אפי' אותו קץ לשון סוף הוא ואיירי בשמיעת כספים כמו שפי' הרב אבל לא שבא לפרש כל לשון קץ ולאפוקי קצה כמו שפי' הוא מהרש"ל. ונ"ב עוד יש מקשין למה לא ראה פרעה השנות הדבר כענין א' ב"פ פרו' או ב"פ שיבלים ונ"ל לפי שהשיבלי' היו מראין לו שע"י השיבולים אלו יתקיים החלום שלו שהיה ע"י השיבולים והנה מאלמין אלומין וגם הפרו' היו עולין מן היאו' לפי שהשובע התחיל רק במצרים לפי שלא תמצא שובע רק בארץ מצרים כמובן מן הפסוק כלומר מן הנילוס יעלה שובע לעולם ולא משום ענין אחר אבל השיבלים רמז לכל העולם דהיינו ותבלענה השבלים שיהיה בכל העולם הרע' ותדע שאם היה שובע בארץ כנען וכי לא היה יעקב מאסף ג"כ מרוב ריבוי השובע שדרך לבא רעב אחר רוב תגבורת השובע שלא בדרך העולם בפרט החכם עיניו בראשו אלא כדפירשי' ודוק מהרש"ל והנה מ"ש שהשובע לא היה רק בארץ מצרים לחוד יפה כתב שכן כתב בהדיא הרמב"ן בפר' זו אך מ"ש שהרעב היה בכל העולם זה אינו סברה כלל דא"כ היו מתים ברעב אותן שלא היו יכולין להגיע לארץ מצרים וכ"כ הרמב"ן בפרשת ויגש והביא ראייה מב"ר ע"ש כנ"ל:
2בד"ה כל שאר כו' אבל נהר כו' נ"ב ואני שמעתי דק"ל מאחר דכתיב פה יאור וע"כ נילוס הוא דלא היה במצרים אלא זה ובבראשית קרא נהר פישון אלא צ"ל שהנהר קרוי יאור וממ"נ אם תאמר שכל נהר קרוי יאור א"כ היה לו לכתוב אצל הנהר מה אומר לא הייתי יודע אצל איזה נהר והכתוב לא בא לסתום אלא לפרש ביאור ג"כ לא תדע איזה יאור שהרי כל נהר קרוי יאור ע"כ פי' בודאי כשכתב הכתו' סתם יאור ע"כ נילוס הוא שראוי לקרותו מן הסתם יאור כמו שפי' שעשוי יאורים לאפוקי שאר נהרות אינם בכלל סתם יאור א"ל היכא שכתב להדיא ודוק מהרש"ל: