יש סדר למשנה על משנה ברכות ה:א
יש סדר למשנה על משנה ברכות · Yesh Seder LaMishnah on Mishnah Berakhot 5:1
Open in the reader →1הר"ב ד"ה אפילו נחש כרוך על עקבו דווקא נחש שרוב פעמים אינו נושך וכו' ע"ש. שאלני הרב המופלא מהר"מ בלאך ני' לפי פי' הר"ב מ"ט פסקינן דהנחש מועד מתחילתו ומוציאין מבעליו נזק שלו הלא רוב פעמים אינו נושך. השבתי לכאורה גם בלשון רש"י ל"ג ד"ה אבל עקרב פוסק ונוטלו לפי שהעקרב מסוכן לעקוץ יותר משנחש מוכן לישוך ע"כ. יש לדקדק הכי. אלא מבואר לפמ"ש תוס' שם בשם הירושלמי ד"ה אבל עקרב דאם הי' הנחש מרתיע לבא כנגדו פוסק לפי שבא כנגדו בכעס מתכוון להזיקו ע"כ. לפום כן כל זמן שרואה שלא בא הנחש בכעס סימן גדול שאינו רוצה להזיקו והלכך לא יפסיק. משא"כ במשנה דב"ק ט"ו וכן בטוש"ע סימן שפ"ט סעיף ח' הנחש שנשך שפיר אמרינן דלזה הוי מועד לכעוס ולישוך. ובזה יונח דלכאורה בעי טעמא דאע"ג דרובן אינם נושכין מ"מ בספק נפשות הו"ל לחוש אף למיעוט כדקי"ל בכל ספק נפשות להקל אלא היינו טעמא מתוך שרואה שלא בא הנחש בכעס מובטח הוא שלא תישוך. וזהו דקאמר רב ששת ל"ג לא שנו אלא נחש אבל עקרב פוסק כלומר דבעקרב אע"פ שרואה שאינו מרתיע פוסק. וכן פסק בטוש"ע א"ח סי' ק"ד בעקרב פוסק לפי שהוא מועד יותר להזיק ונחש נמי אם רואה שהוא כעוס ומוכן להזיק פוסק. והוי יודע דבסוגיא עלה דרב ששת קאמר הש"ס מיתיבי נפל לגוב וכו' נפל לחפירה מלאה נחשים ועקרבים [או זה או זה אלמא מועד לישוך רש"י] מעידין עליו שמת שאני התם דאגב איצצא מזקי. ולכאורה איכא לתמוה דלא רמי הש"ס המתני' אברייתא אהדדי והיאך תליא הך מיתיבי דוקא על רב ששת. וגם ה"ל להקשות בלשון ורמינהו כי כן דרך במקומות דרמי מתני' אברייתא לומר בלשון ורמינהו כמ"ש בעלי סוגי'. ולפום רהיטא י"ל דבלאו רב ששת ה"א הא דתנן נפל לחפירה מלאה וכו' מלאה דוקא נקט והיינו כשיש נחשים רבים יחד אי אפשר להמלט מהם והם ממיתים אבל נחש אחד לא אבל על רב ששת דאמר עקרב פוסק וא"כ עקרבים דתנן במשנה ע"כ לאו דוקא וה"ה מלאה נחשים לאו דוקא. עוד י"ל דבל"ז ה"א דהוי"ו של ועקרבים הוא וי"ו העיטוף והיינו נחשים וגם עקרבים וסוד ה' ליראיו כשהנחשים ועקרבים בצוות' חדא מזיקין לכל העובר. אבל ממילת' דרב ששת מוכח דעקרבים לחוד מעידי' עליו וא"כ נחשים דתנן למאי הלכתא א"ו דהפי' הוא בוי"ו המתחלקת והיינו נחשים או עקרבים וכמ"ש רש"י או זה או זה. הלכך פריך שפיר דחזינן מהתם דאפילו להתיר אשת איש סמכינן לומר דמעידין עליו אלמא דנחש מועד לישוך ומכ"ש דהוי לי' לפסוק בנחש מתוך התפלה. מיהו אכתי יש לפקפק בזה דאפילו לרב ששת לא אמר דמפסיק אלא משום דרוב מצוי שהעקרב נושך אבל להעיד שמת אין מעידין שיש שאין עקרב נושך וממית ואין להאריך. ובסוגי' דברכות יש לדקדק קצת דפי' סוגי' דיבמות קכ"א. דאי' התם ת"ר נפל לגוב וכו' לחפירה מליאה נחשים ועקרבים מעידין עליו ר"י בן בתירא אומר אין מעידין עליו שמא חבר הוא [יודע ללחוש. רש"י] ות"ק אגב איצצא מזקי לי' והנה המקשן דברכות דלא ידע סברת אגב איצצא וכו' קשיא שמא חבר הוא ויש ליישב: