עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryיש סדר למשנה על משנה דמאי

יש סדר למשנה על משנה דמאי ז:ב

יש סדר למשנה על משנה דמאי · Yesh Seder LaMishnah on Mishnah Demai 7:2

Open in the reader →

1תי"ט ד"ה מזגו לו וכו' וכדאיתא בירושלמי וצריך להחליט בשפתיו וק"ק וכו' ע"ש הר"ש העתיק הירושלמי וצריך להחליט בשפתיו. ולעיל שפיר איצטריך דבמשנה א' לא תני אלא אומר מערב שבת והוי אמינא דבשבת אין צריך לומר כלום. ולפ"ז מ"ש התי"ט וק"ק דמתני' היא וכו' רצונו לומר דגם במשנה א' לא הי' הירושלמי צריך לפרש הכי משום דידעינן מסיפא. דהיינו ממשנה ב' דתנן אומר מה שאני עתיד וכו' מיהו לפ"ז ה"ל להתי"ט לתירוצי דה"א דמשנה ב' מיירי כשלא התנה מע"ש. ועדיפא לומר זה ממאי דדחיק אנפשי' טובא לומר דמ"ב מיירי בחול שאינו לגמרי מענין משנה א' רישא דמילתא. עוד נוכל לומר לפמ"ש רש"י בנזיר יו"ד. ד"ה כסבורה פרה זו היינו דקתני אמרה פרה שכן מצינו מהמחשבה שהוציא הכתוב בלשון אמירה כגון ודובר אמת בלבבו [תהלים ט"ו] ויאמר עשו בלבו [בראשית כ"ז] וא"כ מיושב שפיר קושיית התי"ט. אמנם במ"ש התי"ט דה"א דבחול שנוי' וכו'. אנחית לן תמיה גדולה לפי מאי שפי' הר"ש על הירושלמי דתני אמר ר' צריך שיהיה זכור בלב לתנאי למחר בשבת בשעת אכילה. ושמעון בר בא אמר ר' יוחנן דלא סגי בזכור [פי' בזכירה בלב] אלא צריך להתנות עוד הפעם בשבת בלחישת שפתיו. ועל זה הקשה ר' ירמיה כיון דאמירה בעי הוי ליה כמתקן בשבת. א"ל אדחי תנא כלומר אסמיי' ואדחה את התנא. ועוד יש לפרש אדהתנא הכל תיבה אחת וכלומר בשביל שהתנה עליו מע"ש מותר להלחיש בשבת עכ"ל. הנה לפי' הראשון שכתב הר"ש אדחי תנא כלומר אסמיי' וכו' הרי דאסור להלחיש בשבת דהוי לי' מתקן. קשה טובא דהא במשנה ב' תנן להדיא מזגו לו וכו' אומר וכו'. ובכן צא"ל דהס"ד שכתב התי"ט דה"א דבחול שנוי'. הכי ס"ל להך דאמר אדחי תנא לפום קושטא דמילתא דהמשנה ב' מזגו לו וכו' אומר וכו'. מיירי בחול דוקא כמו שהעיד התי"ט בשם הרמב"ם בחיבורו פ"ט מהל' מעשר העתיקה לענין חול שכן וכו' ואתן תודע דלפי מ"ש הרמב"ם בחיבורו פ"ט מהלכות מעשר דצריך להלחיש בשבת ע"ש. הרי דס"ל כפי' שני של הר"ש. וא"כ מי דוחקו לו להרמב"ם לפרש המשנה ב' דאיירי בחול היפך ממשנה א'. ואשר לולי עדותו של התי"ט מוטב לומר דהרמב"ם בחיבורו אין רצונו לפרש המשנה דהכא. אלא סידורו נקט לענין דינא. אבל בעיקר פי' המשנה ב' לא זז ידו ממאי שפי' בעצמו בזה. אחר שהקדים התנאי מע"ש על דרך כלל כמו שנתבאר בהלכה ראשונה ישנהו כשימזגו לו את הכוס כמו שזכר בכאן כי לא אמר זה אלא מע"ש על דרך כלל כדי שלא יוציא מעשרות לכתחילה בשבת. וע"כ יקדים הדיבור מע"ש כמו שזכר בהלכה ראשונה עכ"ל: