יש סדר למשנה על משנה עירובין א:ב
יש סדר למשנה על משנה עירובין · Yesh Seder LaMishnah on Mishnah Eruvin 1:2
Open in the reader →1תוי"ט ד"ה לא נחלקו וכו' ותמיהני וכו' וצריך לעיין ע"ש. הנה גם המהרש"א הקשה קצת על דרך זה הא דלא קשיא להו לעיל מיניה וכו' ומתרץ דלא קשיא לן הכי בעלמא וכי טעמא דב"ש אתי לאשמועינן אלא במילתא דפליגי ב"ש אדב"ה כי הכא בדברי ר' עקיבא על זה ועל זה נחלקו אבל ר' ישמעאל דאמר לא נחלקו ב"ש בדבר זה לא קשיא כלל וכי טעמא דב"ש אתי לאשמועינן דאשמועינן שפיר דבדבר הזה מודו ב"ש לב"ה ע"כ ובתירוצו של מהרש"א יתיישב גם דרך התמיה שהניח התוי"ט בצ"ע. והסברא שכתב מהרש"א מבואר בתוי"ט כמה פעמים וזה יצא ראשונה בתוי"ט רפ"ג דפאה ד"ה ומודים ב"ש לב"ה וכו' ואע"ג דאין הלכה כב"ש ולא נ"מ בהודאתם וכו' [וכבר כתבתי שם דברים היוצאים בגדר הזה בס"ד] ומלבד כל דין יתבאר תמיהת התוי"ט מתוך מה דאיכא למידק טובא דנטר תוס' לכתוב דבריהם בפסקא י"ג. ולא כתבו כל זה לעיל י"א: על המשנה ויתכן כשנבא על העיון הא דדייק הש"ס י"ב. וכמה אמר רב אחלי וכו' דלכאורה מאי קא קשיא דנחית לדייק וכמה. דילמא כל אפיא שווין. ונכון לומר דמיתורא דאמר ר' ישמעאל לא נחלקו ב"ש וב"ה על מבוי שהוא פחות מארבע אמות וכו' דה"ל לבחור לשון ערומים ולומר לא נחלקו ב"ש וב"ה על מבוי שאין בה ארבע אמות וכו' כדרך הנשנית בכל מקום [וכן דייק רבא לקמן פ"ח: מתני' קשיתיה מאי אריא דתני פחותה ליתני חצר שאין בה ד' וכו'] אלא ודאי דיש שיעור אחת למטה דא"צ כלום ולהכי מבלי יכולת למתני על מבוי שאין בה ד"א. והוכרח למתני על מבוי שהוא פחות מד"א כלומר מפחות מד' אמות דוקא [אבל כשהוא פחות מד' טפחים כמסקנת רב אחלי א"צ כלום] וזה מבואר בלשון רש"י שדייק בד"ה וכמה יהא פחות רחבו מד"א ויהא צריך תיקון. והמשכיל יבין הרמז שרמז רש"י דבשביל דנקט ר' ישמעאל הך לישנא דייק הש"ס וכמה. מעתה זכינו לדין דר' ישמעאל גם לב"ה השמיע בזה דפחות מד"א א"צ כלום. ולפיכך לא מצי התוס' להקשות לעיל במשנה. משום די"ל דר"ע דאמר ע"ז וע"ז נחלקו היינו דפליג על ר' ישמעאל דהורה דפחות מד"ט ופחות מד"א א"צ כלום ועליו פליג ר"ע ואמר ע"ז וע"ז נחלקו כלומר דפחות מד"ט ופחות מד"א שווין הן ונחלקו אתרווייהו [וזאת לדעת דהא דפסק הרמב"ם בפי"ז מהל' עירובין דבפחות מג"ט א"צ כלום ובפחות מד"ט צריך הכשר ודלא כרב אחלי הטעם דפחות מג"ט ידוע לכל משום דלכבוד הוא ע"ש בהרב המגיד] ברם בפיסקא י"ג. דמשני הש"ס איכא ביניהו דרב אחלי ולא מסיימי ואי אמרינן בכוונת ר"ע כמו שכתבתי א"כ מסיימו דר"ע לא ס"ל הא דרב אחלי אע"כ דסוגי' הש"ס ממאן בפירוש הזה. ולכן שפיר לפי שעה דברי תוס' ל"ש למימר הכא וכו' ותירצו כיון דאמר ת"ק וכו' כלומר דר' ישמעאל שפיר הורה לדעת ב"ה דבפחות מד"ט אין צריך כלום וכדאמרן בדין הוא שיש לר"ע להשיב ולומר נחלקו בין בפחות מד"א ובין ביותר מד"א וממילא רווחא שמעתי' בטוב. ביישוב תמיהת התוס' יום טוב: