יש סדר למשנה על משנה פאה ח:ז

1מי שיש לו מזון שתי סעודות וכו' ע"ש כתבו תו' בבא בתרא ט' ד"ה שבת נותנין לו מזון ג' סעודות פי' בשבת בצהרים אותן שתי סעודות שנתן לו אתמול בערב שבת אכל ליל שבת ושבת שחרית ושלש סעודות שנותנין לו בשבת יאכל אחת בשבת בסעודה שלישית ואחת למוצאי שבת ושלישית ישאר לו למחר בדרך שלא ילך ריקן וכו' וקשה להרשב"א הא דתנן מי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי ואמאי הא אחד יאכל מיד ואחד בלילה וא"כ כי אזיל ריקם אזיל. וצריך לפרש דמזון שתי סעודות דקאמר היינו בלא אותה שיש לו לאכול מיד ע"כ. והנה הרמב"ם בפירושו וגם הר"ב לא כתבו מזה כלום והניחו הדבר על משמעותי' מי שיש לו מזון ב' סעודות וכו' בסתמא דבין הכל יש לו מזון ב' סעודות ולא יותר ולא השגיחו לקושי' הרשב"א. ונראה דלא ניחא להו בפי' הרשב"א. דקשיא להו סתימת לשון המשנה ולדברי הרשב"א מוטב הוה למתני מי שיש לו מזון שלש סעודות וכו'. אלא ברור דהכי פירושא במשנה מי שיש לו מזון שתי סעודות וכו'. לעני הדר ותושב באותה העיר [דומי' למה דתניא מי שיש לו מזון י"ד סעודות לא יטול מן הקופה וכו' וקופה; מתחלקת מע"ש לע"ש לעניי העיר וכמו שיתבאר בסמוך בס"ד] לא יטול היום מן התמחוי אלא למחר כשיצטרך יקח מן התמחוי וכן מטין דברי רש"י בשבת קי"ח שכתב תמחוי קערה גדולה היא וגובין בה גבאים מאכל מבעלי בתים ומחלקין לעניים ב' סעודות ליום מיום ליום. קופה מעות הן לפרנס עניים בני טובי' דזיל להו מילתא דתמחוי ומתחלקין מע"ש לע"ש. י"ד סעודות לא יטול מן הקופה שהרי יכול להמתין לע"ש הבא וכו'. ע"כ לשון רש"י. והרי דמחלק רש"י דקופה היינו מעות המתחלק לבני טובי' דזיל להו וכו'. אבל תמחוי מתחלקת לשאינם זיל להו. והני כולהו בני העיר נינהו כדאמרי' ב"ב ח' קופה לעניי אותה העיר. ואע"ג דאמרי' נמי התם תמחוי לעניי עולם ולאו לאפוקי דאין מחלקין מתמחוי גם לבני העיר במי שצריך לו. דודאי עניי העיר קודמין במי שאין לו. האם נאמר שימתין עד ערב שבת ובין כך יהיה מוטל ברעב. אלא ברור דזה דאיתמר תמחוי לעניי עולם היינו שנותנין מתמחוי גם לעניי עולם לאפוקי מקופה שאין נותנין אלא לעניי העיר ולבני טובים דזיל להו ליטול מן התמחוי ומעתה יתיישב על נכון קושית הרשב"א ולכן סתמו כל מפרשי המשנה ה"ה רש"י בשבת הנזכר והרמב"ם והר"ב והניחו המשנה כמשמעה וחוקה. שתי סעודות דוקא: