עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryיש סדר למשנה על משנה שבת

יש סדר למשנה על משנה שבת ה:ד

יש סדר למשנה על משנה שבת · Yesh Seder LaMishnah on Mishnah Shabbat 5:4

Open in the reader →

1ולא פרה בעור הקופד. וכן פי' הר"ב בעור הקופד שרץ שנימיו חדין כמחט וקושרין עורו בדדי הפרה שלא יינקוה השרצים. אכן במשב"ג וכן בפירש"י ובפי' הרמב"ם איתא הקופר ברי"ש וכן בפיסקא שבגמ' נ"ד: ולא פרה בעור הקופר דעבדי לה כי היכי דלא למציוה יאלי [שלא ינקוה עלוקה שונשא"ש רש"י. וכתבו תוס' פי' רש"י דהיינו עלוקה ואין נראה דאין מוצצת אלא דם ועוד דה"ל למימר עלוקות ולא אשכחן דקרי להו יאלי בשום מקום ונראה דיאלי היינו נמי קופר דמתני' כדאמרינן ב"ב ד'. גבי הורדוס אהדר ליה כלילא דיאלי ונקרינהו לעיניה והאנקה מתרגמינן ילא והוא שקורין הירוצון ע"כ. והנה השגת תו' על רש"י דאין מוצצת אלא דם וכו' לא ידענא לפום רהיטא ראיה מופתיית ע"ז ובפרט לפי דקי"ל דם נעכר ונעשה חלב עי' בכורות ו': וגם בהשגה שניה דע דז"ל הערוך ערך יאלי בריש ב"ב אהדר ליה כלילא דיילי ובמה בהמה בשבת כי היכי דלא לימצוה יילי תרגום והאנקה והכח ויילא וכוחא ובלע"ז סוגיא סוקא ובלשון ישמעאל עלוקה ע"כ. הרי נראה עדות הערוך ממש כרש"י והיא עלוקה בלשון ישמעאל. וכן מהכרח לכוון דעת רש"י הכא. ומ"ש רש"י בב"ב ד'. אהדר ליה כלילא דיילי האנקה מתרגמי' ילא והוא שרץ שקורין הירצו"ן ושערו קשה כמחטין ועשה לו עטרה מעורו סביבות עיניו. ע"כ. והנה הרמב"ם בפירושו כתב ועור הקפר עור של שרץ מלא קוצים קושרין אותו על שדי פרה כדי שלא ינקו אותה הנחשים כשתישן בלילה וכו' צ"ע דבסוגיא אמרינן יאלא ולכל הפרושים אין במשמעו של יאלי נחשים. אמנם בחבורו פ"ב מהל' שבת דין י"א כתב לא תצא הפרה בעור הקופר וכו' שלא יינק ממנה השרץ וכו'. והארכתי עוד קצת בהפלאה שבערכין]. ואתן תודע כי הנוסחא שלפני במשניות ובפי' הר"ב הקופ"ד בד' ולא ברי"ש הוא הנכון וראיה גדולה ממשנה ה' פ"ח דכלאים דתנן הקופד וחולדת וכו' ופי' הר"ב הקופד שרץ שגופו מלא קוצים וכו' וקורין בלע"ז אריצ"ו ע"כ וכ"כ הרמב"ם בפרושו הקפוד נקרא בערבי קופוד וכן לשון הרא"ש שם הקופד למורש קיפוד תרגום קופדא והוא שרץ שגופו מלא קוצים וכשיגע אדם בו יכפול עצמו וכו' ובלע"ז נקרא ארצין ע"כ. וכן פירש"י בישעיה י"ד כ"ג למורש קפד. קיפוד הריצין בלע"ז ע"כ ומלת קיפוד נמצא עוד ישעיה ל"ד י"א וכן צפניה ב' [ובמתורגמן יש מקום עיון שהביא בשרש קפד גם קרא בישעיה ל"ד פט"ו אמנם בכל התיקונים איתא שמה קינה קפוז בזיי"ן ופירש"י קפוז היא קפוד] מכל הלין מוכח דגם הכא במשנה וגמ' [ובכל המפרשים] צ"ל בעור הקופד ולא ברי"ש והעד הנאמן אשר מפיו אנו חיין בכמה נוסחאות הוא הערוך שכתב בערך קפד ד' בזה"ל קפד. בפ' במה בהמה. ולא פרה בעור הקופד וכו' קאת וקפוד. שמה קננה קפוד [וצ"ע כמו שכתבתי למעלה על המתורגמן] תרגום קיפדא בלשון ישמעאל קופוד ובלע"ז ריצ"ו ע"כ. מעתה שוב אין להרהר ותדע באמת כי גם בכל תקוני שבת נדפס שלא כהוגן הקופר ברי"ש וצריך להיות הקופד. והמודה על האמת ישלח ידו להגיה ולא יקפד:

2שם תוי"ט סוף פ"ח ד"ה פרתו וכו'. בש"ס משום דהיכי קתני פרתו וכו'. משמעות התוי"ט דדוקא מכח הקושיא וחדא פרה והא כמה ה"ל וכו' הוכרח לומר דלאו שלו היתה. אכן בסוגיא דהכא נ"ד: וביצה כ"ג. איתא תנא לא שלו היתה וכו' הרי להדיא דבברייתא מפורש הכי ויש ליישב קצת: