יש סדר למשנה על משנה סוכה ג:ח
יש סדר למשנה על משנה סוכה · Yesh Seder LaMishnah on Mishnah Sukkah 3:8
Open in the reader →1הר"ב ד"ה במינו היו אוגדין וכו' ואנן קי"ל דלולב אין צריך אגד וכו' ע"ש. מיהו אע"ג דאין צריך אגד מ"מ פסקינן בטוש"ע א"ח סי' תרנ"א דמצוה לאגוד בקשר גמור וכו' והיינו לפי מסקנת הש"ס בסוכה י"א ע"ב ול"ג ע"א ובמנחות כ"ז ע"א דאפי' רבנן דפליגי עלה דר' יהודה וס"ל א"צ מ"מ מצוה לאוגדם משום ואנוהו התנאה לפניו במצות. וראיתי להתעורר בענין אגודת הלולב עם הערבה והדס. ראיתי רבים וכן שלימים וכשירים בישראל נוהגין לכרוך [בעלה אחת תלושה מן לולב] סביב סביב הג' מינים ותוחבין אח"כ ראש הכרך תוך העגול הכרוך ובלתי ספק יצא זה להם ממ"ש הרמ"א בהג"ה סי' תרנ"א בזה"ל יש מי שכתבו לעשות הקשר בדרך אחר שכורכין סביבות וכו'. איברא לא דקדקנו היטב אלא נראה דמצוה מן המובחר כמ"ש המחבר ומצוה לאגדם בקשר גמור דהיינו ב' קשרים זה על זה משום נוי וגם דעת הרמ"א ודאי הכי הוא תדע מדלא כתב ההג"ה ויש מי שכתבו וכו' שכורכין סביבות וכו' אהך מילתא שכתב המחבר ומצוה לאגדם וכו' דהיינו ב' קשרים וכו' אלא איחר לכתוב הגה"ה על מ"ש המחבר אם לא אגדו מבע"י או שהותר אגודה א"א לאוגדו ביו"ט בקשר גמור אלא עונבו. ע"כ. ומדאיחר הרמ"א לכתוב הכא ההג"ה ויש מי שכתבו לעשות הקשר בדרך אחר שכורכין וכו'. ש"מ דכוונת הרמ"א למי שהותר אגודה בי"ט או לא אגדו מערב יו"ט. דיש מי שכתבו לעשות וכו' והכוונה בזה שלא לענבו ביו"ט כמ"ש המחבר אלא לעשות הקשר בדרך אחר וכו'. הגם דעניבה בשבת ומכ"ש ביו"ט שרי כמשמעות הש"ס וטוש"ע סי' שי"ז סעי' ה' אפ"ה דעת החולקין דעדיפא טפי לעשות הקשר בדרך אחר. עוד אפשר ליתן טעם לשבח ומיושב בזה הא דהשמיט הטור בסי' תרנ"א הך דעניבא אלא כתב בזה"ל ואם לא אגדו מאתמול או שהותר אגודו ביו"ט אי אפשר לאגדו בקשר גמור אלא אוגדו כאגודה של ירק שכורך האגודה מסביב ותוחב ראש אגודה לתוכה בלא קשירה ע"כ וצ"ע שהשמיט הטור לתקנתא דעניבה שמפורש בש"ס ל"ג ע"ב ולדעת הטור בסי' שי"ז דעניבה שרי. לכן נראה דיש לומר ע"פ מנהג שכתב הראב"י הביאו הב"י בזה"ל אנן נהגינן לקשרו פעם אחת ושוב מתעגל וכורכו סביב סביב ומתוך כך מהודק יפה כאילו קשרום בשני ראשי האגד ב' פעמים. ע"כ. והנה ע"פ מנהג זה ודאי דאם הותר אוגדו בי"ט עדיף לעשות קשר האחד כפי המנהג. וא"כ שוב אסור לעשות עניבה לדעת המרדכי הביאו המג"א ומפורש יותר בביאור בט"ז סי' שי"ז סק"ז דבאין עשוי להתיר כגון בלולב אסור לעשות עניבה כדאיכא קשר אחד וגם האגור ס"ל הכי ע"ש. ובכוונה רצויה זו בדעת הרמ"א יתיישב ג"כ זה שסיים בהגה"ה (טור) כי כן האמת שהטור כתב הכי כמו שהעתקתי לעיל לשונו ואם לא אגדו מאתמול וכו'. ולזה התחיל בהגה"ה ויש מי שכתב וכו' כלומר שהוא דעת הטור. אחר כתבי זה מצאתי בעטרת זקנים אות קטן א' טור הגה"ה על זה טעות סופר הוא אדרבה בטור לא משמע הכי אלא ב"י בשם המרדכי הוא ובחול קמיירי וכו' ע"כ הנה כל הרואה בב"י יראה דז"ל כתב המרדכי בשם רא"מ צריך שיאגדם שני קשרים זה על זה דתניא וכו' וראב"י כתב אנן נהגינן לקשר פעם אחת ושוב מתעגל וכו' ע"ש הרי דברי הרמ"א דלא כרא"מ ודלא כראב"י אבל לפ"מ שכתבתי בכוונת הרמ"א עולה יפה מ"ש טור וכדאמרן. ואם אמנם גברא רבה שדי ביה נרגא הוא המג"א שכתב סק"ג וכן נוהגין אפילו בחול [ד"מ] ע"כ אמרתי אביט אחר דרכיו של משה בחיבורו ד"מ וראיתי כי בא קטן א' אחר דברי ראב"י הנ"ל כתב בזה"ל וכן אנו נוהגין אף בחול וכו'. הנה משמעות לשונו דקאי אמנהג של ראב"י לעשות עכ"פ קשר אחד [הגם דדברי ד"מ שסיים דלא כטור לקמן דמשמע דוקא ביו"ט דאסור לעשות קשר גמור יש לקשור בכה"ג ע"כ. צע"ק]. סוף דבר לא ידעתי טעם למנהג שזכרתי בתחלת הענין. ויתכן לעשות כמבואר בהמחבר וגם הרמ"א מודה גם רש"י ל"ג ע"ב ד"ה ופליג וכו' כתב בזה"ל שמעינן מהכא דבעינן בלולב קשר גמור שיקשור שני ראשי האגוד והאוגדן כאגודה של ירק לאו אגוד הוא וכו' ובכן בחול טוב הדבר. וכל מאן דגמיר וסבר. כמ"ש רש"י והמחבר. וביו"ט יש לעשות כמ"ש הרמ"א והטור אבי כל בני עבר: