ישע אלהים על אסתר ב:יז

1ויאהב המלך. ויעש המלך משתה. במסכת מגילה (מגילה יג.) אמר רבא בקש לטעום טעם בתולה טועם טעם בעולה טועם ע״כ. וי״ל מנין לו לרבא לדרוש הדרשה הזאת מן הפסוקים. אלא שקשה כי אחר שאמר הפסוק קודם ויאהב המלך וגו׳ איך אמר א״כ ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות כי החן והחסד לא יתכן בלתי בתול׳ קודם שתבעל כי הוא משתוקק אליה בכל עת למלא׳ חפצו ורצונו ומרוב התשוק׳ החקוק׳ בתוך קרבו תש׳ חן וחסד בעינו של אדם עד שיקחנה וכשתבא לידו עושה חפצו ורצונו ויאהב אותה אחר כך א״כ אחר שאמר ויאה׳ וכו׳ שהאהב׳ היא בין איש לאשתו כמ״ש ביצחק (בראשית כד סז) ותהי לו לאשה ויאהב׳ וכן אמר דהע״ה (שמואל ב א כו) נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים א״כ אחר האהב׳ איך יתכן לישא חן וחסד לזה אמר רבא כי אחר שלקחה היה משתוקק אליה ונושאת חן וחסד לפניו בשביל שאם היה מבקש לטעום טעם בתולה טועם וכן האהבה בשביל שאם היה מבקש לטעום טעם בעולה טועם וכמו שאמרו ז״ל על אילת השחר (עירובין נד:) מה אילה זו רחמה צר וכו׳ ולזה בראותו הסגולה הזאת אשר היתה בה לא איחר מלשים כתר מלכות בראשה ולא המתין שישאל לה מאיזה עם היא כי הכל עבדיו תהי׳ מי שתהיה ולזה מיד וישם כתר מלכות בראש׳ ואפי׳ שאסתר הוציאוה ממנין הד׳ יפפיות לפי שהית׳ ירקרוקת כשרז״ל עכ״ז המליכ׳ תחת ושתי ר״ל במקום ושתי שהית׳ נחשבת בעיניו כ״כ כמו ושתי או יאמר שאפי׳ שאסתר היתה בעולה כמ״ש אחר שראה בה הסגול׳ ההיא לא הקפיד להמליכ׳ על היותה נבעלת לאיש אחר בשביל שהיא באה תחת ושתי ר״ל במקום ושתי שהיתה בעולה ולא בתול׳ וספר עוד שעכ״ז שמצא׳ בעול׳ לשמחתו בה עשה משתה גדול וקרא אותו המשתה משתה אסתר והנח׳ למדינות וכו׳ ויתן משאת וכו׳ והכל להראות שמחתו ששמח עליה אפי׳ בהיותה בעולה כמ״ש.

2ובמסכת מגילה (מגילה יג.) ויעש המלך וגו׳ עבד משתיא ולא גליא ליה דלי כרגא ולא גלייה ליה שדר פרדשכי ולא גלייא ליה ובהקבץ בתולות שנית וגו׳ אזיל שקיל עצה ממרדכי אמר אין אשה מתקנא אלא בירך חברתה ואפי׳ הכי לא גליא ליה דכתיב אין אסתר מגדת מולדתה וכו׳: וקשה א׳ כי מנין לו שעשיית המשתה היה בשביל שתגלה אליו עמה ומולדתה אימור כמו שפירש לעיל בשביל לשמח את אסתר ולהראות לה שהוא אהבה יותר מכל הנשים והבתולות. ב׳ כי אחר שהמליכה מה לו לדעת עמה ומולדתה אחר שהוא לא הקפיד תהיה מי שתהיה כי הכל עבדיו ומה לו בכך. ג׳ אחר שמרדכי צוה עליה אשר לא תגיד איך מייעץ למלך ואמר שאין אשה מתקנא׳ אלא בירך חברתה ואולי אחרת יקח לו בעצתו ולא טובה היא העצה אשר יעץ מרדכי בפעם הזאת: אבל נראה לתרץ שהוקשה לבעל המאמר כי את משתה אסתר מיותר לגמרי כי אחר שאמר ויעש המלך משתה גדול סמוך למולכו כש״ה קודם וישם כתר וגו׳ וימליכה תחת ושתי וסמיך ליה המשתה א״כ את משת׳ אסתר למה לי מלתא דפשיטא היא ועוד מ״ש ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי יושב בשער המלך מה קשר והתחברות יש בין קבוץ הבתולו׳ עם ישיבת מרדכי בשער המלך ועוד שכבר ידענו זה מפסוק דלעיל שאמר איש יהודי היה בשושן הביר׳ שהיה דר בארמון כמו שאמר לעיל ומאי אתא לאשמועינן לזה נרא׳ כי המלך מרוב אהבתו אותה רצה לידע מאיזה עם היא אולי תהיה מזרע המלכים כדי שיוכל לדבר עמה כמו שראינו שפירשו חז״ל על פסוק ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה שהיה מדבר עמה על ידי תורגמן כפי חק המלכות לא שהוא היה מקפיד עליה תהיה מי שתהיה כי הכל עבדיו אלא לתכלי׳ שאמרנו וזהו שאמ׳ ויעש המלך משת׳ גדול את משת׳ אסתר וכו׳ ירצ׳ כי המלך עשה תחבול׳ לידע מולדת׳ בעשותו המשת׳ הגדול ההוא וקראו משתה אסתר אולי היא תצוה שיקראו לאיזה שר או לאיזה אדם ואח״כ יעשה חקיר׳ מאותו אדם ויתגלה לו האמת וכשלא גלת׳ הערים עוד לעשות הנחה למדינות כי אמר אולי אינ׳ משושן ולכן לא קרא׳ שום אדם אל המשת׳ כי אין לה מכיר זהו שאמר דלי כרגא כי מי יודע שיאמר שלאיש פלוני בעבורי תניחהו מכל וכל וכן במשאות אולי תאמ׳ לפלוני תרבה משאותו ובכן יחקור וידע ולא גלייא ליה ובהקבץ וכו׳ ירצה כי אחר שעש׳ כל זה ההשתדלות ולא גלייא ליה קבץ בתולו׳ שני׳ אולי תפחד ויגלה לה וכשלא יכול לה בשום צד אזל שקיל עצה ממרדכי זהו שאמר ומרדכי יושב בשער המלך . יר׳ בעצת המלך כי שם שער הוא עצה כש״ה ויאמרו כל העם אשר בשער וכו׳ ואמר יושב ירצה שהי׳ מיעץ למלך שישב בעצתו כי אחר שלא גל׳ לו עם הקבץ הבתולות בודאי שלא תגלה עוד ז״ש אין אישה מתקנא׳ אלא בירך חברתה ועם כל זה שעשית לא גלייא אם כן למה תטריח עצמך עוד בדבר הזה ובודאי שמה׳ היה השתיקה הזאת כמו שפירשנו לעיל: