ישע אלהים על אסתר ב:ז

1ויהי אומן יר׳ כי ידוע הוא כי מדרך הגולים שלא יוכלו לעשות רצון קונם שלבם בל עמם אבל מרדכי עם אשר הגלה והיה גולה לא הניח מלעסוק בתורה ובגמילות חסדים ז״ש ויהי אומן את הדסה ונקראת הדסה כשרז״ל והוא עומד בין ההדסים ומה שנמשלו הצדיקים להדס הוא כי כמו שההדס קיץ וחורף עלהו לא יבול והיה עליהו רענן כן הצדיקים יש להם חלק בעה״ז ויש להם חלק בעה״ב ג״כ וז״ש שאסתר אפי׳ שהי׳ יתומה ו אין לה אב ואם שידריכו אותה עכ״ז מעצמ׳ היתה צדקת ויתכן שאומר והנערה י״ת ויפת מראה וכו׳ להורות על חסידות מרדכי שאפי׳ שלא היה לה אב ואם והיא י״ת וטובת מרא׳ עכ״ז מרדכי אסרה על עצמו כבתו ז״ש לו לבת להשוותה לבתו כאלו היתה בתו:

2ובמ׳ מגילה (ראה בראשית רבה ל, ח) ויהי אומן א״ר יודן שפעם אחת חזר על כל המניקו׳ ולא מצא לאסתר מנקת והוא היה מניקה. וכשדרשה ר׳ אבהו בציבורא גחיך צבורא. אמר להו ולאו מתניתא היא (מכשירין ו ז) חלב הזכר טהור ע״כ הנה לפי דבריהם ויהי אומן יבא בעצם שהוא היה מניקה שאל״כ היל״ל ויהי מגדל את הדסה או באופן אחר:

3ובמדרש מגילה (ילקוט שמעוני על אסתר תתרנג) כי אין לה אב ואם ובמות אביה ואמה למה לי אמר רב אחא עברתה מת אביה ילדתה מתה אמה: לו לבת תאנא משום ר׳ מאיר אל תקרי לבת אלא לבית וכן הוא אומר ולרש אין כל כי אם כבשה א׳ ותהי לו כבת עכל״ה: וראוי לתת לב א׳ שנראה שהוקשה לבעל הגמרא הכפל כמ״ש כי אין לה אב ואם ובמות אביה ואמה למה לי א״כ יראה איזה משתיהן מיותר׳ ויקשה חלוקה זו למה לי שכן דרך הגמרא וא״ת שהוקשה לו גם שניהם יחד זה לא יתכן כי הלא היה צריך לומר באיזה זמן לקחה ולמה הוא היה אומן אותה. ב׳ לתשובת רב אחא עדיין הקושיא במקומה עומדת דאי לא אתא הפסוק אלא לאשמועינן דבר זה א״כ ובמות אביה ואמא למה לי. ג׳ מנין לו לרבי מאיר שלקחה לו לבית אימור כפשוטו כמ״ש לעיל מה בת אסורה וכו׳ זאת ועוד אחרת לדברי ר׳ מאיר אם כן איך נלקחה למלך אם היתה בעולת בעל כי אחשורוש לא גזר אומר אלא על הבתולות כאומרו ויקבצו את כל נערה בתולה:

4והנראה לתרץ שבעל המאמ׳ ראה שכי אין לה אב ואם הוצרך לתת טעם לויהי אומן וכו׳ ובמות אביה ואמה הוצרך לומר על הזמן אשר לקחה מרדכי א״כ לכאורה נראה ששתיהן הוצרכו לזה הקשה כי למה הביא שתיהן שבאחת מהן יובן כל הצורך שהיתה יתומה ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי וכו׳ לזה בא רב אחא והשיב שמה שאמר ובמות אביה ואמ׳ הוא על הזמן אשר לקחה כאומרו ובמות אביה ואמה לקחה וכו׳ וגם יובן שאחר שמתו אבי׳ ואמה כי אין לה אב ואם אם כן מה שאמ׳ כי אין לה אב ואם לא בא ללמדנו שהיתה יתומ׳ מאב ומאם כי ממשמעות ובמות אביה ואמה ילפינן לה שהיתה יתומ׳ אלא בא ללמדנו שלא היה לא מעולם מציאו׳ אב ואם הא כיצד עברתה מת אביה ילדת׳ מתה אמה ז״ש כי אין לה וכו׳ ולכך מרדכי לקחה לו לבת בראותו העגמת נפש הזה. ור׳ מאיר הוקשה לו כי מלת לו הוא מיותר כי אחר שיאמר לקחה מרדכי לבת ודאי שהוא הלוקח ולא אחר אלא ודאי שמרדכי לקחה לו לעצמו שמלת לקחה הוא לשון קדושין כש״ה (דברים כד ה) כי יקח איש אשה ז״ש רבי מאיר אל תקרי לבת שתחשוב כמו שפי׳ לעיל מה הבת אסורה וכו׳ אלא לבית.

5ועדין קשה כי הפסוק אומר בפי׳ לבת ולמה הוציא הפסוק מהבנתו בשביל יתור מלת לו וכו׳ לזה הביא ראיה כי לבת גם יקרא אשה ז״ש וכן הוא אומר ולרש אין כל כי אם כבשה אחת ותהי לו כבת וידוע הוא שהכונ׳ היה על אוריה ובת שבע ולמה שהקשינו שאם היתה בעולת בעל כמ״ש ר׳ מאיר א״כ איך נלקחה נוכל לומר שהמלך צוה לקבץ נערות בתולות ועל הרוב הנערות שלא הגיעו להיותם בוגרות הם הבתולות ועל זה סמכו הפקידים כמש״ה ובהקבץ נערות רבות וכו׳ ואינו אומר ובהקבץ בתולות כי מנין ידע אם הם בתולות או בעלות אבל סמכו על הרוב כמ״ש ולפי שאסתר היתה עדין נערה נלקחה בין הנערות ולא חששו להביא כל הנערות אולי יהיו בתולות כי המלך כשישכב עמם אם היא בתולה ימליכה לו ועדין בע״ה במקומו נפרשהו בטוב איך לאחשורוש ישרה אחר היותה בעולה וכו׳: