ישע אלהים על אסתר ג:י

1ויסר המלך. ויאמר. הנה המלך בחכמתו השיב מחשבתו בראשו ומיד לחזק הענין סר את טבעתו ונתנו להמן וא״ל הכסף נתון לך אפילו שכבר זכיתי בו אחר שיצא מפיך דבר עכ״ז כדי שהעם יהיה מוכן לעשות בו כטוב בעיניך ולא בעיני הרי הרשות בידך נתונה והכסף נתון לך כי לא אהנה עצמי מחוט ועד שרוך נעל בענין הזה והחכ׳ השלם כמה״ר יום טוב צהלון נר״ו קרובי פי׳ פי׳ נכון ואמר הכסף נתון לך י״ל כדי הכסף אני אתן לך משלי במתנה על מנת שהעם לעשות בו כטוב בעיניך עכ״ל ושפתים ישק. הנה שגם הוא מסכים שהמלך סלק עצמו מכל וכל ולא רצה לקבל מתנות אדרבה אמר לתת במתנה כדי הכסף על מנת שהעם לעשות בו כטוב בעיניו והמן ברשתו אשר טמן על המלך נלכד והמלך רצה לישב מנגד והניח את המן שיתקוטט עם היהודים לידע מה יהיה באחריתו ואיך יפול דבר והוא ישחק וילעג ויעמד מרחוק כי כן דרך המשכילים לברוח מן המחלוקת כמ״ש שלמה ערום ראה רעה ונסתר וכו׳:

2ובמ׳ מגילה (מגילה יד.) טובה הסרת טבעת ממ״ח נביאים וכו׳ יר׳ כי הנביאים מכריחים לישראל לשוב בתשובה באזהרות שמזהירם ומפחידם שהש״י דמה עליהם ח״ו רעה ולכן תשובתם אינה כ״כ הגונה שבשביל יראת אלהים שלא יביא עליה׳ את אשר דבר ביד עבדיו הנביאי׳ הם שבים אבל עתה שבו מאיליהם ומעצמ׳ אם כן ודאי שיותר טוב השב מעצמו מבלי מוכיח לשב על ידי נביא ומוכיח: