ישע אלהים על אסתר ג:ה

1וירא המן וכו׳ יר׳ כי המן לא כעס על מרדכי על אשר לא היה כורע ומשתחוה לו בהיות הע״א והצלם על כליו כי כבר יודע שהוא יהודי והוא מהדברים אשר יהרג ואל יעבור אלא מה שכעס על שנגע בכבודו כי ראה אפילו שהעביר מעליו הצלם ועבר בפניו ולא קם ולא זע ממנו וימלא המן על מרדכי חימה יען כי לא היה שום דבר מונע למרדכי כפי דת משה ישראל וז״ש וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה לו לבדו מבלי הצלם ועל זה וימלא וכו׳ ומרדכי מה שלא זע ולא קם ולא רצה להדרו לפי שהוא נעבד לשם ע״א:

2ובמדרש עבר ולא זז מרדכי ממקומו ולא שאל בשלומו בא לו המן ועשה עצמו כאלו שואל בשלומו של מרדכי אמר לו מרדכי אין שלום אמר ה׳ לרשעים עכ״ל. הנה כי הוקשה לב״ה וכי עד עתה לא היה רואה המן שאין מרדכי כורע ומשתחוה לו ועוד למה נמלא חימה על מרדכי והלא לא היה יודע כי הוא יהודי ולא יכול לכרוע ולהשתחות לאלהים אחרים לז״א כי הוא בעצמו עבר אחר שהסיר הצלם מכליו ולא שאל בשלומו ולאחר שהוא שאל בשלום מרדכי השיבו אותה התשובה אם כן וכדאי בזיון וקצף כי לא היה מניעת ההשתחויה מפני הצלם אלא להכעיס ולא ידע כי מרדכי היה מחמיר על עצמו כי אמר שהשתחוו לו בהיות הצלם בכליו כאילו הוא הע״א בעצמו ז״ש כי הגיד להם אשר הוא יהודי וכי עד עתה לא ידעו אשר הוא יהודי והכתיב איש יהודי וכו׳ אלא הגיד להם כי הוא כופר בע״א ובעובדיה וכי הוא מאותם דכתיב בהו איתי גוברין יהודאין וכו׳ ולאלהך לא איתנא פלחין וכו׳ כי כל הכופר בע״א נקרא יהודי כמש״ל: