ישע אלהים על אסתר ג:ז

1בחדש הראשון הנה כי בהיות כ״כ בטוח במלך שאמר לא תשוב ריקם שאלתו מיד הפיל פור וכו׳ ללא חשש לדבר עם המלך קודם וליקח ממנו רשות והראיה כי אחר שדבר דבריו עם המלך לא המתין עד שישיב לו המלך אלא קפץ ואמר אם על המלך טוב וכו׳ .

2והנה בענין הגורלות הללו אעיר זה כמה ספקות. הספק הא׳ הלא ידע אם לא שמע המן מה שקרה לפרעה ולסיסרא ולכל מי שקם על היהודים לעשות עמם רעה ומה גם עתה כי על משפחתו עבר כוס תרעלה בזמן משה ויחלוש יהושע את עמלק וכו׳ וכן לזקנו וישסף שמואל את אגג ואיך מלאו לבו לב כסיל להלחם בישראל ברשותו כי ה׳ נלחם להם בכל הקמים עליהם. ב׳ כי אחר שמלאו לבו לקרב לגשת למלחמה עם ישראל מה לו בגורלות ועוד כי ה׳ סכל עצתו בהמתינו עד מלאת שנה תמימה כמ״ש מיום ליום וכו׳ כי כל דבר שלא יעשה האדם בחומו אחר כך בהמשך הזמן ובהארכו מי יודע שיבא איזה מקרה ויבטל גזרתו אם כן למה לא צוה לכתוב בעידנא די תחזון כתביא האלין ח״ו וכו׳. ג׳ כי אחר שהפיל פור בחודש הראשון שהוא חדש ניסן שנים עשר חדש אם כן הוא חדש אדר למה לי כי זיל קרי בירב הוא:

3והנראה שהמן ועמלק כולם ידעו שאל מושיעם ממצרים שומר אותם ולוחם את לוחמיהם ולזה לא בא עמלק להלחם בישראל רק כאשר ידע בחכמת האצטוגניא שלו שישראל חטאו במה שהיו מספקים בהשגחה האלהית אם היתה בקרבם אם לא כאמרם היש ה׳ בקרבנו אם אין וסמיך ליה ויבא עמלק בראותו כי ישראל עיף ויגע ולא ירא אלהים כשרז״ל שכוונו השעה וכו׳ וכשישראל עוברים על רצון ה׳ הנה השי״ת יסתיר פניו מהם ויניחם תחת מערכות השמים וכסיליהם למקרה ופגע תחת המקרי׳ ולזה מה עשה המלך הביא עמו אנשים שידעו באצטגנינות שלא יוכלו למות באותה שנה ולישראל לא היה להם זכות לשדד המערכה ולבטלה לכך נתיירא משה מאד ואמר ליהושע בחר לנו אנשים ר״ל צדיקים ואפילו שיהיו מועטים כי אין מעצור לה׳ להושיע בין רב למעט וצא הלחם בעמלק עם האנשים אשר תבחר ומחר אני נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי להלחם בשרו של עמלק במטה האלהים ולהפילו לארץ ועכ״ז לא היה יכול לו בשביל עונותם של ישראל כמש״ה (שמות יז יב) וידי משה כבדים וכו׳ עד שאהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד לרמוז לג׳ האבות שזכותם יגן בעדם בעת צרתם ועוד דזכות רבים עדיף טפי ועכ״ז לא העביר אותו מן העולם אלא החליש כחו לבד וכן בנדון דידן המן נין עמלק ראה שישראל נהנו מסעודתו שא״ר ושהיו רקנים מן המצות כמ״ש ישנו מן המצות וכו׳ ושהקב״ה ודאי הניח אותם למקרה ופגע וגם בעת צרתם לא יושיעם כי אין הקב״ה משדד המערכה בשביל עוברי רצונו ועכ״ז נתירא לעשות הדבר מיד כי זכר את עמלק כי אפילו שישראל חטאו ומיד ויבא עמלק עכ״ז לקה שנאמר ויחלוש יהושע את עמלק וכו׳ לזה התחכם בגורלות לראות אם יעלה לו שמיד יצוה להשמידם אם לא וכשראה שעלה בידו חדש אדר שמח כי ידע שלא יקראהו אסון הואיל והש״י עזבם לארך ימים ובהמשך הזמן יראה אם ה׳ אלהיהם ירחמם בשמעו את רינתם וזעקתם ויוציאם מחשך וצלמות או אם יניחם למקרה ופגע וגם כי ירבו תפילה לא ישמע אליהם ח״ו ובכן יהיה הוא בטוח ועוד עשה שהפיל פור גם כן מיום ליום לראות באיזה יום עשו איזה עבירה וחטא וגם כן באיזה חדש עברו ברית הפרו חוק על כל דבר פשע כדי שהיום והחדש יהיה גם כן סיבה לגבות שטר חובם מהם כי במקום אשר לא תחול ההשגחה ישלוט הכליון וכשרז״ל שבכל הימים מצא להם זכות וכן בחדשים בניסן טלה לפסח באייר ירד המן בסיון נתנה התורה וכו׳ וכשנפל לו בחדש אדר ביום שמת מרע״ה שמח שהרי יש חסרון גדול באותו היום וכן החדש שהוא אדר במזל דגים מיד אמר תפושים הם בידי כהדין נונא וז״ש הוא חדש אדר שמזלו דגים ולא מצא להם זכות ומצא חסרון שבו מת אבי התעודה ולא זכר כי הוא עת הלידה:

4ובמדרש הפיל פור הוא הגורל . אמר רבי חמא בר חנינא אתה הוא גורלן של בני הפיל גורלות ולא עלתה בידו והפיל מזלות ועלתה בידו מזל דגים אמר תפושים הם בידי כהדין נונא א״ל רשע הם אינם בידך אתה הוא בידם מה הדג הזה פעם בולע פעם נבלע כך אתה נבלע בידיהם עכל״ה.

5וקשה לו לרבי חמא בר חנינא דפליג מדידיה אדידיה דהוא אמר שהפיל מזלות ועלתה בידו מ״ד אם כן איך אמר שהפיל גורלות ולא עלתה בידו והרי המזלות אינם הגורלות ועלתה בידו מ״ד ועוד מהג״ש שהביא יש לימוד להפך כי הוא אמר מה הדג הזה פעם בולע פעם נבלע כך אתה נבלע וכו׳ ואם הדג פעם בפתח תקוה ופעם בעמק עכור אם כן איך יחוייב מזה שיהיה הנבלע המן בידם של ישראל: ונראה שהוקשה לו בפסוק כי אחר שאמר הפיל פור וכי לא ידענו שפור הוא גורל ומה בא ללמדנו שהוא הגורל ועוד אומרו לפני המן כי ודאי שלא יהיה לפני מרדכי או אחר כי הוא המפיל ועוד מש״ה אח״כ הוא חדש אדר דממילא משמע כש״ל לזה השיב רבי חמא בר חנינא כי הוא הגורל הם דברי השי״ת שה׳ ישחק לו שמפיל פור על ישראל ולא ידע כי בנפשו הוא שהוא הגורל לפניו שגולל אבן אליו תשוב ואמר שהפיל גורלות בימים ולא עלתה בידו כש״ל שבכולן מצא זכות לישראל וכשהפיל בחדשים דהיינו המזלות כיון שעלה בידו חדש אדר שהוא מזל דגים אמר תפושים הם וכו׳ כי ראה שישראל הם כולם בידו ותחת ממשלתו ולא יש גוי וממלכה שיוכלו לברוח שם כי אחשורוש מלך בכל הכיפה כמ״ש שנמשלו ליונה שעומדת על פי השובך וכו׳ לכ״א אם כן תפושים הם בידי כהדין נונא אחר שמזל דגים עלה בידי לרמוז למ״ש לז״א לו הש״י רשע הם אינם בידך יר׳ כי אתה האיש ההמוני תחשוב במיעוט שכלך כי ישראל הפזורים בכל פאות הם בידך יען כי הם תחת ממשלת אדוניך על שקר אתה בוטח שאלמלא ישראל לא נבראו שמים וארץ אם כן אתה הוא בידם שאלמלא ישראל העולם כולו יתהפך לתוהו ובוהו וגם אתה כאחד מהם אם כן אתה בידם וא״ע מה הדג וכו׳ להראות לו חסרון ידיעתו כי אדרבה בעליית מזל דגים בידו הוא להזהירו שהוא הגורל לפניו ושהוא הנבלע בידיהם כי הוא היה בטוח שהם תפושים בידו כדג אשר יתפש ביד כי לא יוכל לברוח וזהו להפך כי אפילו שיהיו מאיזה אומה אחרת הקבועה בגלגל כמותו הואיל ועלתה בידו מזל דגים היל״ל מה הדג פעם בולע פעם נבלע כי לא יהיה בטוח הדג הגדול בבולעו הדגים הקטנים שיתמיד לבלוע כי יבא פעם אחד דג יותר גדול ממנו ויבלע אותו אם כן הוא גם כן מזומן למקרה ופגע כי אפי׳ שבולע ג״כ יבלעו אותו ואמר כך אתה נבלע וכו׳ לומר כי כל מי שהוא קבוע במזל הוא מעותד ומזומן לתלאות המקרה והפגע אבל מי שהוא חוצה להם לא ירא ולא יחת מאותות השמים כמש״ה (ירמיהו י ב) ומאותות השמים אל תחתו וכו׳ אם כן אחר שזדון לבך השיאך להלחם בישראל אשר הוא מושל על המזל בעצמו והוא למעלה ממנו אם כן אתה הוא העומד תחת המזל אשר ישראל שולטין בו בכל זמן ואפילו שיהיו רקנים מן המצות לא הניח לאיש לעשקם וינחם כרוב חסדיו מיד בשובם אליו ית׳ וממצוקותיהם יושיעם ויוציאם כמש״ל וכמ״ש רז״ל אני בקשתי להשמידם ולא עלה בידי כמש״ה (תהלים קו כג) ויאמר להשמידם וכו׳ אם כן ודאי שאתה הוא הנבלע בידיהם יען כי הם שולטין על כל המזלות: