ישע אלהים על אסתר ו:יב

1וישב ויספר. הנה צריך להבין מה שאמר וישב מרדכי וכו׳ כי ודאי שלא ישאר שם ועוד מה שאמר והמן נדחף מי הוא אשר דחפו וכו׳ ועוד כי מאחר שהוא לא ספר אלא לזרש אשתו ולכל אוהביו את כל אשר קרהו כש״ה אם כן איך אומר אחר כך ויאמרו לו חכמיו מי הכניס לחכמים בתגר זה כי הוא לא ספר להם ש״ד:

2ונראה כי אחר שהמן השכים לחצר המלך לאמר לו לתלות את מרדכי כדי שלא ישב עוד בשער המלך ולא יכעיסו יותר כמש״ל וכשראה מה שנהיה לו מהגדולה והיקר אשר גדלו המלך יותר ממנו כמ״ש ואחר כך וישב מרדכי אל שער המלך לזה והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש כי ראה שלא נעשתה עצמו ועלה חרס בידו בשובו לש״ה כבתחילה ולאשתו ולא הבין שהיו ממתינים שיביא את מרדכי לתלותו על העץ ספר להם כל אשר קרהו וכו׳ :

3וחז״ל (מגילה טז.) אמרו שבת המן כשראתה את מרדכי רוכב והמן קורא לפניו וכו׳ חשבה שהרוכב הוא אביה ולקחה גרף של רעי והטילה על אביה שהיה קורא בחשבה שהוא מרדכי וכשראתה שהוא אביה הפילה עצמה ומתה ולכן נדחף עצמו אל ביתו בשביל מה שהיו מטילין עליו ז״ש אבל מפני בתו שמתה וחפוי ראש מהגרף של רעי ע״כ וישב מרדכי ששב לשקו ולתעניתו הנה שהוקשה להם מה שהקשינו ותירצו כמו שאמרנו ויר׳ ששקו ותעניתו של מרדכי גרם להמן לשוב אל ביתו אבל וחפוי ראש כמש״ה וישב מרדכי לשקו ולתעניתו וכו׳ וסמיך ליה והמן נדחף וכו׳ והנה ספר לכל אוהביו את כל אשר קרהו ובכלל אוהביו היו חכמיו אלא שההגדה האמיתית לא הגידו בלתי החכמים מהם כי הפתיים והסכלים היו מנחמים אותו ומדברים על לבו אבל החכמים שבהם אפילו שהיו גם כן מכלל אוהביו דברו לו האמת כמש״ה אפלטון אוהבינו אבל האמת יותר אהוב ממנו ואמרו בלשון שלילה אם מזרע היהודים וכו׳ שהרי היו יודעים שהוא יהודי באומרו איש יהודי וכו׳ אלא כדי שלא להבהילו בבת אחת ואמרו אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו כפלו הנפילות אלו פעם אחר פעם לומר לו שאפילו שהוא כ״כ גבוה בגרם המעלות ואפילו שיקרה לו נפילה תהיה מעט מעט בהדרגה כפי סיבוב הגלגל לאט לו או אפי׳ שתפול תחזור לעלות פ״א שגלגל הוא שחוזר בעולם ואחר תוכל לו כי לא יתכן למי שהיה ברום הגלגל שבמעט קט יפול תכף ומיד לארץ וזהו שהיו אומרים לו הערומים מדעת מאוהביו לנחמו אבל חכמיו אמרו לו שאם לא היה מרדכי מזרע היהודים יתכן דבריהם יען כי כל האומות היו קבועים בגלגל כש״ל בארוכה אבל אם מזרע היהודים מרדכי וכו׳ אשר הם אינם תחת מערכות השמים וכסיליהם כמ״ש חז״ל (שבת קנו:) אין מזל לישראל כי ה׳ נלחם להם ועושה פעולות בלתי הטבע להפיק רצונם והם שולטין על המזל כמש״ה (שמואל ב כג ג) צדיק מושל ביראת אלהים. אם כן אחר אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו עוד כל ימי עולם ולא תאמר מקרה הוא בלתי טהור וכו׳ וגלגל הוא שחוזר פעם בולע פעם נבלע ויהיה לך אחרית ותקוה שתוכל לו עוד שעל שקר אתה בוטח כי לא די שלא תוכל לו עוד אלא שתהיה נפילתך כ״כ מהרה שלא בהדרגה עד שמיד נפל תפול לפניו לארץ בהתחלה לבד אשר החילות לנפל למה כי בתחילת נפילתך היא הוראה על שנדבקה ההשגחה האלהית על מרדכי היהודי ואחר שידע הוא שהיהודים גואלם חזק הוא ובהדבקם עם קונם יעלו וישלטו על המזל והראיה מיהושע שאמר שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון והמת אשר החיה אליהו וכן אלישע וכאלה רבות שהשם ית׳ מהפך הטבע בשביל עושי רצונו ולזה אמרו אם מזרע היהודים וכו׳ יר׳ אם הוא מאותם היהודים הנקראים יהודים שכופרים בע״א כמ״ש שכל הכופר בע״א נקרא יהודי וכו׳ לא תוכל לו וכו׳ שזכות אבות מסייעתם וכו׳:

4ובמ׳ מגילה (מגילה טז.) כי נפל תפול לפניו. דרש רבי יהודה בר אלעאי שתי נפילות הללו למה אמרו לו אומה זו משולה ככוכבים ומשולה כעפר כשהם יורדים יורדים עד עפר וכשהם עולים עולים עד לרקיע עכ״ל. וצריך להבין שנראה מקושייתו שהב׳ נפילות מיותרות ואינו כן שהרי צריך לאמר לו שהוא יפול שלא די שלא יוכל וכו׳ שאם לא היה אומר אחר כך כי נפל תפול וכו׳ הייתי אומר שהמן לא יוכל על מרדכי ולא מרדכי על המן ועוד איך הוציא הדרשא הזאת מיתור השתי נפילות כמ״ש שאמרו לו אומה זו וכו׳: ונראה שהוקשה לרבי יהודה שאחר שאמר אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו היה די שיאמ׳ עוד כי תפול לפניו לבד כי מאשר החילות וכו׳ אמרו לו שלא יוכל לו אבל אינו מוכרח שיפול הוא במה שא״ל לא תוכל לו אם כן באומרם כי תפול לפניו יובן כי לא די במה שלא יוכל לו אלא שיפול לפניו וזהו שהקשה שתי נפילות הללו אשר חוברות אחת אל אחת למה לי כי באחת מהם שיאמר די והייתי מבין שהמן יפול לפני מרדכי וכו׳ אם כן ודאי שלא באו על צד הקרי והזדמן אלא לדרשא קא אתו ולזה דרש ואמר שחכמיו אמרו לו שנפול יפול לפניו מבלי איחור יען שאומה זו נמשלים לככבים ומשולה לעפר והכוונה שכשהם יורדים יורדים וכו׳ וכשהם עולים עולים עד לככבים:

5ועדין קשה שאיך יחייב נפילת המן בשביל שהאומה הזאת כשהם יורדים יורדים עד עפר וכשהם עולים עולים עד לככבים כי מה לתבן את הבר: אלא ידוע הוא שחז״ל על פסוק כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח משה ידו וגבר עמלק שכשזה קם זה נופל ע״כ והנה פה יגיד עליו רעו שכיון שעלה המן ירדו ישראל עד לעפר בלי הדרגה כלל כמש״ה להשמיד להרוג וכו׳ יען שהם משולים לעפר כמ״ש אם כן אחר אשר התחיל לעלות מרדכי ואתה החילות לנפול לפניו אם כן יתחייב מזה שיעלו עד לככבים והיא עלייתם הנותנת ירידתן עד עפר כמ״ש כשזה קם זה נופל וכו׳ כמו שבעת נפילתם אתה עלית למרום והם עד עפר כן עתה הם יעלו עד לככבים ואתה תרד מטה מטה עד לעפר וכן לעתיד לבא כשהשם ית׳ ימחה את זכר עמלק מכל וכל יעלו ישראל עלייה שלא יהיה ירידה עוד אחריה וה״ל כמ״ש: