ישע אלהים על אסתר ו:ז

1ויאמר. יביאו. ונתון. ויאמר. ויקח הנה צריך לראות למה הוקשה לשאול המן הדברים האלו שהם מטכסיסי מלוכה ולא די לו כל הממשלה והגדולה שהיה לו על כל השרים כמש״ל ועוד לו המלוכה באומרו יביאו לבוש מלכות וכו׳ וסוס אשר רכב וכו׳ ועוד למה בכתר אמר ואשר נתן כתר מלכות בראשו ולא אמר וכתר אשר נתן בראש המלך כ״ש בלבוש ובסוס ועוד למה בחזרתו לומר ונתון הלבוש והסוס לא הזכיר הכתר:

2ונראה כי המן חשב שהיה אומר המלך בעדו כמ״ש למי יחפוץ המלך וכו׳ ולא ידע שבלב המלך היה למרדכי שונאו ואפילו שהוא נבא ולא ידע מה נבא באומרו למי יחפוץ המלך וכו׳ שהיל״ל למי חפץ המלך מהו יחפוץ ועוד באומרו יותר ממני מיותר שהיל״ל ממני לבד אלא למי ר״ל למ רדכי [ י הודי] כמש״ה איש יהודי (יהוד״י בר״ת) יחפוץ המלך עתה לעשות לו יקר שיהיה יותר חשוב מכל יקר שיש לי וכמו שהיה שבחשבו שהיה המשא עליו אמר בדעתו מה אני חסר מזהב וכסף ומרגליות וממשלה אם כן לא אשאל בלתי טכסיסי מלוכה שרק הם גדולים ממני כי הם המעלה אשר אין למעלה ממנה וכמשרז״ל (ברכות כח.) לשתמיש איניש בכסא דמוקרא יומא חד והדר לתביר לזה הוקשה לשאול טכסיסי מלוכה ואמר יביאו לבוש מלכות וכו׳ וסוס וכו׳ ואשר נתן כתר מלכות וכו׳ ורצונו היה שיהיו השלשה ענינים גם יחד כמ״ש רז״ל במדרש ששאל שלשתם וכשראה המן שנשתנה פניו של מלך בהזכירו הכתר לא הזכיר הכתר עוד וחזר ואמר ונתון הלבוש והסוס וכו׳ עכל״ה הנה שהוקשה לו למה חזר פעם אחרת להזכיר הלבוש והסוס אחר שכבר הם אמורים בפסוק הא׳ ועוד למה לא הזכיר ותרץ שהוא כוונתו על שלשה שאמר אבל בראותו שכשהזכיר הכתר נשתנו פניו של מלך כי אין זולתה כי בשלמא ללבוש ולסוס לא חשש כ״כ כי כבר יש לו כמה אלף מלבושים וכמה רבבות אורוות סוסים אבל הכתר אחת היא אם כן הרי ששאל המלוכה כולה בשאלת הכתר לכן חזר ואמר ונתון הלבוש והסוס לתקן המעוות ולא הזכיר הכתר: ועדין קשה כי מה תקנה יש במה ששאל הכתר כבר ועל כרחו של המלך צריך לעשות ככל אשר יצא מפיו ואפילו שלא יזכרנה עוד הכתר צריך לתת לו אחר שנתן הבחירה בידו של המן כמ״ש:

3והנראה כי המן בראותו שכשהזכיר הכתר שזיו פניו של המלך נשתנו פחד ואמר שמעולם לא עלה על לבו לשאול הכתר ואפילו הסוס כמ״ש חז״ל (ספרי דברים קנז) אין רוכבים על סוסו ואין יושבים על כסאו וכו׳ שמי שיעשה דברים אלו הרי הוא כמלך בעצמו אלא מה שאמר וסוס אשר רכב עליו המלך אין כוונתו למלך אחשורש כי הוא לא אמר אלא סתם וכמו שפירש אחר כך באומרו תדע איזה מלך אמרתי אחד ממלכי המדינות אשר היה מלך קודם ונתן על ראשו כתר מלכות בהיותו מלך ואחר כך כשכבשם אחשורוש ולקח סוסיהם אם כן זהו שאמרתי שינתן אחד מן אותם הסוסים שאין להם כ״כ מעלה כמו הסוסים אשר רכבת אתה זש״ה וסוס אשר רכב בו המלך ואשר המלך הזה מקודם נתן כתר מלכות בראשו והנה היה דבר המלך אליו לאמר מהר קח את הלבוש ואת הסוס שגם הם מטכסיסי המלוכה ואילו הכתר לא הזכיר שבנתינת הכתר הרי הוא כמו מי שהסיר מלכותו ונתנו לאחר כנודע ואמר כאשר דברת ר״ל כמו שדברת בתחילת דבריך שיהיה הלבוש אשר לבשתי בו בעת מלכותי והסוס אשר רכבתי עליו בעת אשר מלכתי שזה היה שאלתו.