ישע אלהים על אסתר ז:ט

1ויאמר חרבונה. בירושלמי איתא רב אמר כל ארור המן ארורים בניו. אמר ר׳ תנחום חרבונה זכור לטוב עכ״ל ויש לראות מה צורך לומר להמן ארור המן ארורים בניו ולחרבונה זכור לטוב וכו׳ שהוא נכרי וכו׳ אלא הנראה כדאיתא ביומא על אותן שלא רצו ללמד מעשה הקטורת שמזכירים אותם לגנאי כמ״ש עליהם ושם רשעים ירקב כי על אשר לא רצו לעשות טובה לישראל ללמד מה שהיו יודעים מהקטרת אם כן מכ״ש שלהמן הרשע צ״ל ארור המן וכן בניו ארורים בניו על מה שעשו לישראל מהרעה ובספר החסידים אומר חרבונה ז״ל שכל אדם שמדבר בשבח הצדיקים בין יהודים בין גוים כמו חרבונה שעשה לישראל אותה טובה צ״ל זכור לטוב אם כן ז״ש רבי תנחום חרבונא זכור לטוב כלומר אפילו גוי צ״ל זכור לטוב אחר שעשה טובה עם ישראל בדבריו במה שאמר וגילה לפני המלך שעיקר העץ למרדכי היה על אשר דבר טוב על המלך ולא הניח לעשות רצון בגתנא ותרש להשקות למלך סם המות רועץ אשר גם חרבונה ז״ל בדבריו אלו עזר להוסיף האף והחימה למלך ואמר מיד אחר שהוא חפץ ברעתי כ״כ תלוהו עליו ומיד ויתלו את המן הארור על העץ וחמת המלך שככה אם כן בודאי שצריך לומר לו זכור לטוב מידי זוכרו בכל פעם וכן להמן אחר קריאת המגילה צריך לומר כך ארור המן אשר בקש לאבדי. ברוך מרדכי היהודי. ארורה זרש אשת מפחידי. ברוכה אסתר דברה בעדי. לקיים מה שנאמר זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב. ונחזור לענייננו ש ביום ההוא נתן המלך וכו׳.