יומא לד.

1תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעוֹלָה וְאָמַר רָבָא הָעוֹלָה הִיא עוֹלָה רִאשׁוֹנָה

2וּמִנְחָה לַחֲבִיתִּין עוֹלָה וּמִנְחָה

3וַחֲבִיתִּין לִנְסָכִים שׁוּם מִנְחָה

4וּנְסָכִים לְמוּסָפִין זֶבַח וּנְסָכִים וּמוּסָפִין לְבָזִיכִין וְהָתַנְיָא בָּזִיכִין קוֹדְמִין לְמוּסָפִין תַּנָּאֵי הִיא

5אָמַר אַבָּיֵי מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר מוּסָפִין קוֹדְמִין לְבָזִיכִין לָאו מִי אָמְרַתְּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר לְהַקְדִּים הָכָא נָמֵי בַּיּוֹם בַּיּוֹם לְאַחֵר

6מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר בָּזִיכִין קוֹדְמִין לְמוּסָפִין גָּמַר חוּקָּה חוּקָּה מֵחֲבִיתִּין

7אִי מֵהָתָם גָּמַר לִיגְמְרַהּ כּוּלַּהּ מִילְּתָא מֵהָתָם לְהָכִי אַהֲנִי בַּיּוֹם בַּיּוֹם לְאַחֵר

8קְטוֹרֶת שֶׁל שַׁחַר הָיְתָה קְרֵיבָה בֵּין דָּם לְאֵיבָרִים וְכוּ' מַנִּי אִי רַבָּנַן בֵּין דָּם לְנֵרוֹת מִיבְּעֵי לֵיהּ אִי אַבָּא שָׁאוּל בֵּין נֵרוֹת לְאֵיבָרִים מִיבְּעֵי לֵיהּ

9לְעוֹלָם רַבָּנַן הִיא וּבְסִידְרָא לָא קָא מַיְירֵי

10וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיְתָה קְרֵיבָה בֵּין אֵיבָרִים לִנְסָכִים וְכוּ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר קְרָא כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה מָה מִנְחַת הַבֹּקֶר קְטוֹרֶת קוֹדֶמֶת לִנְסָכִים אַף כָּאן קְטוֹרֶת קוֹדֶמֶת לִנְסָכִים

11אִי מָה לְהַלָּן קְטוֹרֶת קוֹדֶמֶת לְאֵיבָרִים אַף כָּאן קְטוֹרֶת קוֹדֶמֶת לְאֵיבָרִים מִי כְּתִיב כְּאֵיבְרֵי הַבֹּקֶר כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר כְּתִיב כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וְלֹא כְּאֵיבְרֵי הַבֹּקֶר

12תָּנוּ רַבָּנַן וְנִסְכּוֹ רְבִיעִית הַהִין יִלְמַד שֶׁל שַׁחֲרִית מִשֶּׁל עַרְבִית