זבחים ק.
זבחים · Zevachim 100a
Open in the reader →1לָא קַשְׁיָא כָּאן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וּקְבָרוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר כָּאן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וּקְבָרוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר
2מֵת לוֹ מֵת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וּקְבָרוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם מִיתָה תּוֹפֵס לֵילוֹ מִדְּאוֹרָיְיתָא מֵת לוֹ מֵת בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וּקְבָרוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם קְבוּרָה מִדְּרַבָּנַן אֵינוֹ תּוֹפֵס לֵילוֹ אֶלָּא מִדְּרַבָּנַן
3אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב מָרִי וְאֶלָּא הָא דְּקָתָנֵי אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן תֵּדַע שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ אוֹנֵן טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ אֲבָל לֹא בַּקֳּדָשִׁים נֵימָא לֵיהּ קָאָמֵינָא לָךְ אֲנָא יוֹם מִיתָה דְּאוֹרָיְיתָא וְאָמְרַתְּ לִי אֶת יוֹם קְבוּרָה דְּרַבָּנַן קַשְׁיָא
4אַבָּיֵי אָמַר לָא קַשְׁיָא כָּאן שֶׁמֵּת קוֹדֶם חֲצוֹת כָּאן שֶׁמֵּת לְאַחַר חֲצוֹת קוֹדֶם חֲצוֹת דְּלָא אִיחֲזִי לְפֶסַח חָיְילָא עֲלֵיהּ אֲנִינוּת אַחַר חֲצוֹת דְּאִחֲזִי לְפֶסַח לָא חָיְילָא עֲלֵיהּ אֲנִינוּת
5וּמְנָא תֵּימְרָא דְּשָׁנֵי לֵיהּ בֵּין קוֹדֶם חֲצוֹת בֵּין לְאַחַר חֲצוֹת דְּתַנְיָא לָהּ יִטַּמָּא מִצְוָה לֹא רָצָה מְטַמְּאִין אוֹתוֹ עַל כׇּרְחוֹ וּמַעֲשֶׂה בְּיוֹסֵף הַכֹּהֵן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ בְּעֶרֶב הַפֶּסַח וְלֹא רָצָה לִיטַּמֵּא וְנִמְנוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים וְטִימְּאוּהוּ בְּעַל כׇּרְחוֹ
6וּרְמִינְהִי וּלְאַחוֹתוֹ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר הֲרֵי שֶׁהָלַךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת יָכוֹל יִטַּמֵּא אָמַרְתָּ לֹא יִטַּמֵּא
7יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא לַאֲחוֹתוֹ כָּךְ אֵין מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה תַּלְמוּד לוֹמַר וּלְאַחוֹתוֹ לַאֲחוֹתוֹ הוּא דְּאֵינוֹ מִטַּמֵּא אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה
8לָאו שְׁמַע מִינַּהּ כָּאן קוֹדֶם חֲצוֹת כָּאן לְאַחַר חֲצוֹת
9מִמַּאי דִּילְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לְךָ אִידֵּי וְאִידֵּי אַחַר חֲצוֹת וְהָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְהָא רַבִּי עֲקִיבָא דְּתַנְיָא לָהּ יִטַּמָּא רְשׁוּת דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר חוֹבָה
10לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּרֵישָׁא דְּהָהִיא רַבִּי עֲקִיבָא קָתָנֵי לַהּ דְּתַנְיָא רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר נֶפֶשׁ אֵלּוּ הַקְּרוֹבִים מֵת אֵלּוּ הָרְחוֹקִים
11לְאָבִיו אֵינוֹ מִטַּמֵּא אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה לְאִמּוֹ הָיָה כֹּהֵן וְהוּא נָזִיר לְאִמּוֹ הוּא דְּאֵינוֹ מִטַּמֵּא אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה לְאָחִיו שֶׁאִם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל וְהוּא נָזִיר לְאָחִיו הוּא דְּאֵינוֹ מִטַּמֵּא אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה
12וְלַאֲחוֹתוֹ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר הֲרֵי שֶׁהָלַךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת יָכוֹל יִטַּמֵּא אָמַרְתָּ לֹא יִטַּמֵּא יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁאֵין מִטַּמֵּא לַאֲחוֹתוֹ כָּךְ אֵינוֹ מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה תַּלְמוּד לוֹמַר וּלְאַחוֹתוֹ לַאֲחוֹתוֹ לֹא יִטַּמֵּא אֲבָל (יִטַּמֵּא) [מְטַמֵּא] הוּא לְמֵת מִצְוָה