תורת משה - אלשיך, דברים י:כ

1את ה' אלהיך תירא כו'. הנה זה נאמר למעלה ליראה את ה' כו' ולעבוד כו'. ועוד איך הוא הדבקות בו ית' שאומר ובו תדבקון. וכן אומר ובשמו תשבע אם אין הענין רק שהמחויב שבועה ישבע בשמו אין נראה מתייחס פה. ועוד אומרו הוא תהלתך כו' מי לא ידע שהוא תהלתנו והוא אלהינו ואיך מחלק לשנים מה שהכל אחד. ואיך יתקשר אומרו אשר עשה כו' וגם אומרו אתך שהוא מיותר. ועוד אומרו בשבעים נפש כו' בלתי מקושר אל הקודם. ועוד היות כל הפסוקים האלה לשון יחיד ולא כקודמים לשון רבים. אך יאמר כמדבר עם כל אחד מישראל ואומר אליו הלא שמעת אהבתי את הגר שהיה רחוק ונתקרב שכל חפצי להטיב לו. לכן אתה ישראל אם תראה את עצמך רחוק מה' על עבירות שבידך אל תתייאש מן הרחמים ואל ירפו ידיך מלשוב ולעבוד את ה' שאומר כי עוד לא ירצך כי עונותיך הבדילו בינך לבין אלהיך כי טמאוך ואיככה תוכל לשוב לידבק בו יתברך. אל תחוש כי אדרבה כל מה שתעבדהו תדבק בו. וזה אמר את ה' אלהיך תירא מעבירות שבידך אך לא יהיה המורא להתייאש חלילה כי אם אדרבה אז אותו תעבוד. ועי"כ ובו תדבק תחת אשר היית רחוק ממנו כי רחוק ה' מרשעים והוא כי תיקון המכעיס את המלך ויירא ממנו הוא להתרחק ולברוח ממנו כי אם יבא לפניו לעובדו לא ישא לפשעו אשר הכעיסו וימיתנו כי אדרבה לעזות פנים יחשוב לו אשר כאיש אשר לא צדקה עשה יבא לפניו לעבדו. אך הוא ית' לא כן כ"א שהירא ממנו על עבירות שבידו תיקונו הוא לברוח מפניו אליו. כי אנה יברח. כי אם יתחזק לעבוד את ה'. והטעם הוא כי שרת את ה' אינו כשרת את מלך הארץ. כי העובד את המלך אינו מתדבק במלך ובאיכותו. וגם העובר רצונו אינו מתרחק ממנו מאיכותו. אך העובר רצון מלכו של עולם הוא מתרחק איכותו ממנו ית' כי עונותיו מבדילים את נפשו שהוא חלקו ממנו. ובשובו ועובד את ה' הוא הולך ונדבק בו ממש והיא בריחתו מקצפו ית' ותרופתו מאשר אשם לו. וזהו אומרו את ה' אלהיך תירא מעבירות שבידך ותיקונך הוא כי אותו תעבוד ועי"כ ובו תדבק שהוא תיקונו מה שהבדילוך עונותיך. ואם לא תוכל עשוהו מתגרת יצרך שנעשה בעל הבית ויתקפך יצרך על דעת לעבור. אז ובשמו תשבע כמ"ש ז"ל על יוסף ובועז שנשבעו ליצרם. אין צ"ל שמסייעך לשוב כ"א גם לא בלבד יפטור אותך מעון כי גם ירצך עד הקרא אלהיך. ועל האחד אמר הוא תהלתך כי מה ששבת בתשובה ועי"כ דבקת בה' אל תתהלל כי הוא תהלתך כי הוא ית' העושה ולא אתה. ולא תאמר א"כ לא יחזיק לי טובה על הדבר כי הוא המסייע והעושה כי דע איפה כי הוא אלהיך שמכנה אלהותו עליך כי הוא תכלית השגת הצדיק. כ"כ מחשיב ומעלה עליך כאלו אתה עשית. והראיה אשר עשה אתך את הגדולות כו' שהיו כל אלה על ידי תשובה שעזרך הקב"ה עם היותך רחוק ממנו כמשז"ל גוי מקרב גוי עם מקרב גוי לא נאמר כו'. ודקדק באומרו אשר ראו עיניך שהוא מענין וירא ישראל את מצרים מת ואשר ראו ענני כבוד ועמוד ענן ועמוד אש כי כל אלה היו אחר תשובתם כמו שכתבנו במקומו כי באו ליטהר ע"י מושכם הטלה שהיה ע"ג שלהם. והשי"ת עזרם לשום נפשם מנגד המצריים שיסקלום בקנאתם על שחיטת אלהיהם שבאו ליטהר וסייעם הקב"ה והרבה להיטיב להם. ולהורות כי על נסים שאחר היציאה ידבר אמר האלה. והראיה כי התשובה מועלת לשוב עד יאהבהו ה'. הוא כי בשבעים נפש ירדו אבותיכם מצרימה. והוא בשום לב אל ייתור הבי"ת שהל"ל שבעים נפש ירדו כו'. ומה גם כי יעקב והשבטים בכלל השבעים היו ואיך יאמר עם שבעים שיורה שזולת אבותם היו שבעים. אך יאמר בזכות היותם בעלי אחדות שכולם היו מתייחסים לנפש אחד ירדו אבותיך מצרימה ירידה בחיריית ולא בשלשלאות של ברזל כאשר היו עתידים כמה שאמרו רבותינו ז"ל. ויותר אהבם ה' אחר שחטאו ישבו אל ה' כי הנה עתה שחטאתם ועבדתם ע"ג במצרים ושבתם עד שמך ה' אלהיך ככוכבי כו' שנוסף על שכנה שם תלהותו עליך ונקרא אלהיך גם שמך ככוכבי כו' שעל יד שבאו ליטהר סייעוך בכשרון ואחדות עם גדר שעם היותכם ששים רבוא והותר שהיה נפשך פירוד סייעך במה שסמך לשון יחיד שאם אתם רבים ככוכבים איני רק לרוב אבל לא לפירוד ככוכבים שכל אחד נפרד מחבירו כי דמיתיך להם לענין הרבוי ולא לענין הפירוד. ועל כל זה ששבחתי הבעל תשובה שנדבק בה' כי במקום שבע"ת עומדים אין צדיקים גמורים כו'. עכ"ז שמע בקולי איעצך ואהבת כו' ה' אלהיך ושמרת כו' כל הימים כלומר שיהיו כל ימיך בכשרון ולא שתחטא ותשיב. כמו שאמרו ז"ל על פסוק אשרי נשוי פשע כו' שאמר דוד הנה אשרי החוטא ושב אך טוב ומאושר ממנו אשר לא יחשוב ה' לו עון ולא הוצרך לתשובה. כי מי החפץ בחולי לתקות רפואה ומי יודע אם יתרפא כראוי. וכן אמרו ז"ל מהכתוב שהיו אומרים אשרי זקנותנו שכיפרה על ילדותנו כי טוב היו האומרים אשרי ילדותנו שלא ביישה זקנותנו או יאמר את ה' אלהיך תירא כו' שאמר עם היותך כל כך שלם עד הקרא ה' אלהיך שמכנה שמו עליך. עכ"ז אל תמוש מלירא וזהו את ה' אלהיך תירא והוא כענין יעקב שירא שמא יגרום החטא. ועל יד שלמותך זה אותו תעבוד בתפלה כד"א ועבדתם את ה' אלהיכם זו תפלה. וכן ולעבדו בכל לבבכם זו תפלה. ואמר אותו תעבוד ותתפלל ובו תדבק עד גדר שובשמו תשבע שיקיים תפלתך כחוני המעגל שאמר נשבע אני בשמך כו' שאינו זז מכאן עד שתקבל תפלתי. ולא תבוש פן לא תקובל כל בקשתך כ"א אדרבה הוא תהלתך שיעשה רצונך ויהללוך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה רצונך כאב את בן ירצה. ולא תתייחס לנשבע לשוא אולי הוא שלא כרצונו לעשותו כי הלא הוא אלהיך והענין כי הנשבע לשוא אין הקב"ה מייחס שמו עליו ליקרא אלהיו כמפורש אצלנו על פסוק לא תשא את שם ה' כו'. לומר לא תשא את שם ה' הנקרא עתה אלהיך לשוא. כי אחר שתשבע לא ינקה ה' את כו' ולא אומר לא ינקה ה' אלהיך כי אחרי כן ה' יקרא ולא אלהיך. וכמו שכתבנו על פסוק לא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני ה' לומר שעל ידי שבועה לשקר נמצאת מחלל שם אלהיך הנקרא אלהיך רק אני ה' כלומר ולא אלהיך. ועד"ז יאמר פה והוא אלהיך כי אחרי היותך שלם לא לנשבע לשוא יחטיאך ויחשיבך. שא"כ לא הייתי מייחס אלהותו עליך. וש"ת הלא אם לא זמן גשמים הוא ובמה יבטח איש ישתנה השבע להמטיר בעבורו ולא יתייחס לנשבע לשוא. לא כן הוא כי הלא הוא אשר עשה אתך את הגדולות וכו' שהוא שלא כדרך הטבע ולא יאמר לך כי אם אתך כלו' על יד איזה כשרון שהיה בך ועל ידי שרציתיך ביני ובינך נעשו הנוראות. כן גם עתה על יד שלמותיך וודאי אעשה. וש"ת ומה זכות היה לנו אז שאתי עשה ה' את כל הנוראות לזה אמר בשבעים נפש כו' כי הבי"ת יתירה אך יאמר בזכות אחדות שבעים נפש שע"כ נאמר נפש ולא נפשות על יד זה ועתה שמך ה' אלהיך ככוכבי כו':

2או יאמר ענין מאמר ז"ל שאמרו חנניה וחביריו לנבוכדנאצר לענין מסים וארנוניות אתה מלך אבל לענין האלהות אין אתה כ"א נבוכדנאצר כאחד העם ובטענה זו עמדו לפניו. וזה אפשר יאמר פה את ה' בענין האלהות שיהיה אלהיך תירא אותו לבדו ולא את זולתו כמלך המנגד על היותו אלהיך כנבוכדנאצר ודומה לו ועל ידי כן אותו תעבוד. ולא את אלהי המנגד לך. ואם בו תדבק בכל לב בלי פניה ובשמו תשבע שלא להטות אחר המנגד לך ולא תבוש שיהרגך כי הוא יתברך תהלתך שתתהלל בו בהצלה כחנניה וחביריו. והוא אלהיך שיכנה אז שמו עליך ובטח על קונך כי הוא יעשה כאשר עשה אתך את כל הגדולות כו' כי ברצות ה' את דרכיך לא יוכלו לך. כי ראה כי בשבעים נפש ירדו אבותיך כו' והיו חושבים עליהם תמיד להורגם ולהפילם ליאור ולשום עליהם שרי מסים ולא שוה למו. כי הנה ועתה שמך ה' כו' כי כאשר יענו כן ירבה כו'. וזה ביראה שתבא לידי מלך ושרים. אך ואהבת כו' ושמרת כו' כל הימים ואין מעכב כי לא תגלה מהארץ:

3או יאמר את ה' תירא מעבור מצות לא תעשה. אותו תעבוד במ"ע. ולא לשום פניה רק ובו תדבק לידבק בו בלבד ואז בשמו תשבע לבל עבור אחד ממצות לא תעשה או מצות עשה הנזכר. וע"י כשרונך זה תהיה בטוח כשתשבע על יצרך ולא יגבר עליך להעבירך גם על השבועה. כי לא תבוש רק הוא תהלתך כאשר קרה ליוסף ובועז שנשבעו ליצרם וקיימו ויהי להם לתהלה. אך אם לא תהיה מקיים כל הנזכר תחלה ותהיה קל הכשרון כשתשבע אפשר ישיאך יצרך לעבור גם על השבועה ולא יקרא ה' אלהיך כאמור למעלה כי הנשבע לשקר מסלק מעליו הקרא שם אלהותו ית' עליו. אך אתה בכשרותך זה ימשך שוהוא אלהיך כי תקיים שבועתך כי זכותך תעמוד לך. ק"ו הדברים אשר עשה אתך שבזכותך עשיתי עד הנה עם היות שהיו בך כל המתים במדבר עשיתי אתך בזכותך ומה גם עתה שאתם הכשרים לבדכם בישראל כי נסתלקו כל החוטאים כעת כנודע. ובשכר זאת תזכה שואהבת ושמרת כו' כל הימים בלי עכוב: