עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryתורת משה - אלשיך

תורת משה - אלשיך, דברים יא:כא

תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Deuteronomy 11:21

Open in the reader →

1למען ירבו ימיכם כו'. יתכן יאמר כי בגלל הדבר הזה יזכו לבני חיי ומזוני. על הבנים אמר ולמדתם אותם את בניכם כי בזכות מה שושמתם את דברי אלה כו' תזכו ללמד לבניכם כי אתנם לכם תגדלום בתורה ושיהיו כשרים זרע אמת. ועל חיי אמר למען ירבו ימיכם. ועל מזוני אמר על האדמה אשר נשבע כו' שהוא זבת חלב דבש ואומר כימי השמים כו' אמרו רבותינו ז"ל בירוש' שהוא שני חיי האבות אלא בהן עודפ' שתים כי חיו תק"ב שנה ולתקן מאמרם זה אמרו כי שני שנים שלא הכיר אברהם את בוראו עד השלישי אינם נמנים. והלא כמו זר נחשב מה היא כונת הכתוב על דרך זה אם הוא לומר כי הארץ אשר נשבע כו' יש ממנה לשמים כחיי האבות מה יתן ומה יוסיף לנו הדבר הזה שישמיענו אותו. ועוד שאם כן חוזר אומר כימי אל מלת אבותינו לומר אותם אבות שחיו כימי השמים כו' וגם חסר מן הספר תיבה א' או שחיו או שימיהם כימי כו'. ואם נדר אל אומר ירבו ימיכם וכמה ירבו כימי השמים שחיו ת"ק שנה אם כן אין צורך אל שנות האבות בזה. ומה גם שנצטרך לדחוק על השתי שנים. ויתכן על פי דרכם ז"ל במה שידענו מספר הזוהר כי כל הימים אשר הצדיק חי על האדמה ימיו חיים וקיימים ונגשים אל ה' בעת פטירת כל צדיק וצדיק כענין ויקרבו ימי דוד ויקרבו ימי ישראל. וגם ימי הקטנות מאחר שלא חטא בהם נמנים וקרובים עם השאר ככתוב אצלנו פרשת חיי שרה ופרשת ויחי. ונבא אל הענין אמר כי ע"י תורה ומצות תמיד כמדובר ירבו ימיכם כו' ויהיו ימיכם וימי בניכם כימי השמים כו' שהם ת"ק שנה של האבות כנזכר שהעודפים שתים. והכוונה שיהיו ימיכם באיכות ת"ק שנה של האבות שהם חיים וקיימים ולא כשתי שנים שעדיין לא היה יהודי. כי בשלישי שהכיר את בוראו היה כמנגד וכמתגייר וכקטן שנולד דמי:

2והנה דרך זה יתכן בכתוב מבלי הכניס ענין האבות בנתים. והוא בשום לב אל מלת על האדמה שהיל"ל באדמה כי לא נטעה שהא מתחת לארץ. אך הוא כי אמר למען ירבו כו' ואותם הימים יהיו על האדמה חיים וקיימים וכמה יהיו גבוהים על האדמה למעלה ממנה. כימי השמים על הארץ שהוא ת"ק שנה כלומר שיהיו קיימים כשמים שהם על האדמה השיעור ההוא ולא אמר בפי' כשמים כי אין דרך התורה לגלות בפי' עניינים אלו כי אם בדרך סתום כזה. או יאמר כמ"ש ז"ל על פסוק ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו ה' מן ההר מלמד שהרכין הקב"ה שמים ושמי השמים על ההר כו'. והוא כי בזה גם שעלה משה לרקיע היה ה' בהר כי גם הרקיע על ההר היה. והנה אין שפע בעולם גדול מזה. והנה יתכן זה אמרו למען ירבו ימיכם כו' ועל יד עשותכם עיקר תמיד מתורה ומצות כמדובר לדבר בם כו' ובכל הכתוב למעלה. זולת ריבוי הימים. תהיו על האדמה כו' כימים שהיו השמים על הארץ שהוא בששה ימים שמר"ח סיון ליום הששי שהרכין הקב"ה השמים על הארץ כן תרבה הקדושה והשראת שכינה בגללכם באותם הימים כל ימיכם. עוד יתכן יאמר במה שידענו מאמר רז"ל שאלמלא תורה לא היו שמים על הארץ שנאמר אם לא בריתי כו' חקות שמים וארץ לא שמתי. ובזה יאמר דעו לכם כי ע"י דבר תמיד ועסוק בתורה ומצות ירבו ימיכם. שאפילו מי שימי קצבתו מועטים ירבו לו כענין אביי ע"י תורה וג"ח. ורבה ע"י תורה. ובנימין הצדיק ע"י צדקה. וש"ת איך ע"י תורה ומצות יתקיים האדם יותר. אל תתמה כי הוא כימי השמים על הארץ כי כאשר ימי השמים על הארץ אינן אלא על ידי התורה כן ימי האדם אינם כי אם על ידי התורה ומצותיה: