תורת משה - אלשיך, דברים טו:יב

1כי ימכר לך כו'. ראוי לשים לב. (א) אל אומר מעמך בין בפ' ראשון בין בשני כי שניהם מיותרי'. (ב) כי אחרי שחדוש הוא מה שאינו עובד מהראוי היה יאמר לא יעבוד כ"א שש שנים ולא יאמר ועבדך כו' כי מה שעובד אינו חידוש כי עבד הוא מקנת כסף. (ג) כי תחלה אמר לא תשלחנו ריקם שמורה כי מעט יפסיק ואח"כ הוא אומר הענק תעניק לו שיורה על הרבוי. (ד) כפל או' הענק תעניק. (ה) אומר אשר ברכך כו' כי מי לא ידע כי אשר ברכו ה' הוא מה שיתן לו וגם אומר תתן לו הוא מיותר. (ו) אומרו וזכרת כי עבד היית כו' מה ענין זה אצל הענקה ואלו היה אומר כי עבד היית ויוציאך ה' ברכוש גדול היה צודק שכיון כי נעניק לו כאשר העניק לנו ה' אך אומר ויפדך ה' כו' אין הפדיון מה שהצילנו ברכוש רק מה שפדאו מיד מצרים. (ז) אומר ע"כ אנכי מצוך שהנפקותא הזאת נשמעת מעליה באומר וזכרת כי עבד היית כו'. (ח) כל הכבוד שמוה יתברך לעשו' לו בשלחו אותו למה לא יצוה כן בהיותו עמו שיכבדהו יותר מדאי כי לא נצטוינו רק לבלתי עבוד בו עבודת עבד שהיא שלא להכביד עליו במלאכה מאוסה ושלא להאכילו פחות מרבו אך לא להעדיף עליו. (ט) אומרו היום שהוא מיותר ובלתי מתייחס היות הדבר היום מימים. (י) ראוי לבקש איזה רמז אל הענין המרצע באזנו שאינו מספיק מה ששמע כי לי בני ישראל עבדים כי הלא כל עובר מצוה מן המצות ששמעה אזנו בסיני ירצע. (יא) כי אחר שאף לאמתך אינו חיוב אל הרציעה למה לא נאמר למעלה אחר הענקה. (יב) אומרו כי משנה שכר שכיר עבדך איך היה משנה השכר שכיר כי אדרבה לא היה כי אם כשכיר עצמו שנאמר כשכיר כתושב יהיה עמך:

2אמנם יאמר הלא צויתיך על דבר הצדקה ועל ההלואה שהעבט תעביטנו להחזיק בידו בל יפול לגמרי. ועתה הנני בא להשכילך אשר גרמת בבלתי עשותך כן. שנית. אודיעך גדר איש מה הוא אפילו הבזוי ונמכר לעבד למען בין תבין איך המקיים נפש אחת כאלו קיים עולם מלא. והוא על הא'. הנה מאשר לא החזקת מיד הדל הוצרך למכר לך וזהו סמיכות כי ימכר לך אחיך כו' כי זה ידבר כמשז"ל על הנמכר מחמת עוני. ועל השנית אמר הנה דע לך כמה אני מחשב את העני הלז כי הנני מצוך ועבדך שש שנים ובשנה השביעית תשלחנו כי מה ענין המנין הזה אם לא שהוא רמז אל מה שבראתי העולם כו' ימים ואשבות בשביעי ממלאכת העולם ומלואו. ומה לי לרמוז בריאת עולם ומלואו בזה אם לא להעיר אזנך כי איש זה באשר הוא יהודי הוא א' מהכדאים להיות כל העולם נברא בשבילו כי צדיק אחד יסוד עולם. ובחיר' כל א' מוכן בבחירתו להתקיים דבר זה בו. שהוא אחד מטעמי רז"ל למה לא ברא השי"ת כ"א אדם אחד כהתימו לברא העולם ולא ב' או ג' אנשים שהוא למען הודיע כי איש אחד בטוב בחירתו יכול לקייים העולם ומלואו כאלו כל העולם לא נברא רק לו. והוא מאמר ר' מאיר על כל העוסק בתורה לשמה כי כל העולם כדאי הוא לו. וע"כ המקיים נפש אחת כאלו מקיים עולם מלא כי העולם ומלואו כדאי הוא לו לפי הכנת בחירתו. והנה ע"פ הדברי' האלה אפשר כי עבדך יהיה טוב ממך ע"פ בכירתו ואיככה תוכל וראית כי רב יעבוד צעיר באיכות. ע"כ איני אומר לך לא יעבוד כ"א שש שנים. כ"א ועבדך שש שנים לומר כי מה שעובד הוא החידוש. ושמא תאמר הרי קניתיו קנין כספי הנה מצד אחר ג"כ הנני מעיר אזנך שאין קנינך כלום והוא כי בשביעית תשלחנו חפשי מעמך לומר מעמך הוא חפשי אך לא מאדוניו האמתי הוא הקב"ה כי לי בני ישראל עבדים כי תמיד הוא תחת אדוניו יתברך. כי מי יקנה עבד איש אם לא מאדוניו אך אתה קנית עבד מלכו של עולם מהעבד עצמו. וזה רמז בפתח דבריו באומר כי ימכר לך אחיך העברי כי הוא ימכר לך ולא אדוניו מכרו. ועל כן כי תשלחנו חפשי מעמך למה שהוא מעמך ולא מאדוניו כי לא הופקע שעבודו יתברך ממנו במה שנמכר לך. נמצא שנשתעבדת בו שלא כדין. על כן לא תשלחנו ריקם כי לא תשיב לו יתברך את עבדו בידיים רקניות. וזה הוא אם מעט הוא אשר אתך. אך אם העניק שהעניקך הש"י בהיות העבד הזה עמך אז תעניק לו גם אתה וזהו הענק תעניק לו כו'. ואל תרע עיניך בהענקך לו כי הלא אשר ברכך ה' אלהיך לא היה רק כדי שתתן לו. וזהו אשר ברכך ה' אלהיך תתן לו. לא היה רק כדי שתתן לו. כי על כן מאז היה בביתך העניקך ה' ברכה. כי לא היה רק למען תדע כי גם עודנו זה לך הוא יתברך אדוניו ועליו מזונו. ואשר היה ראוי לו העדיפו הוא יתברך בנכסיך לרמוז לך כי מלחמו הוא אוכל וממנו תעניק לו כי הוא חלקו. והנה אמרתי לך שני טעמים למעט קניניך. אחד. על חשיבתו. ב'. על כי עבד מלך העולם הוא יתברך שמו ואין בו כח למכור עצמו. עוד יש טעם שלישי והוא כי וזכרת כי אתה הקונה אותו עבד היית במצרים ויפדך ה' ונשארת עבד קנוי לה'. וא"כ איפה כאשר תקנה עבד לא נקנה לך כלל כי יד עבד כיד רבו וכל מה שקנה עבד קנה רבו. וא"כ במה שאתה עבד לה' גם כל אשר תקנה לה' הוא ולא לך. ע"כ שהודעתיך שאין זה קנוי לך בדין לכן אני מצוך את הדבר הזה היום שהוא יום שעדיין לא קנית דבר. בל תהיה קורא תגר אחרי קנותך העבד באמור לך שתשלחנו חפשי כי הלא טרם תקנה אותו ידעת הדבר בטעמו וזהו ע"כ אנכי מצוך כו'. או יאמר לך שהוא כלומר בסבתך שלא מלאת חסרונו אשר חסר לו. ע"כ אחר שועבדך שש שנים אל תעשה באופן יצטרך לחזור לימכר שהוא אם תשלחנו ריקם כי הלא לא יהיה לו לחם ושמלה וכי כל יגיעו בהיותו עמך היה לך. נמצאת מוציאו בלתי חפשי אחר שיצטרך לחזור למכור עצמו אח"כ. כי כל העומד ליגזוז כגזוז דמי. וזהו ובשביעית תשלחנו חפשי מעמך לומר שלחנו באופן יהיה חפשי מעמך ולא יצטרך להיות עבד. ובמה יהיה זה הלא הוא כי וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם שאם ריקם יהיה לא יקרא חפשי כי ישתעבד מיד. ואם תרצה שיעניקו לך מן השמים לא בלבד לא תשלחנו ריקם כי אם גם הענק תעניק לו וז"א הענק תעניק לו כו'. ולא ירע לבבך בתתך לו כי לא משלך אתה נותן כי אשר ברכך ה' אלהיך הוא שתתן לו וזהו אשר כו' תתן לו. ושמא תאמר כי מה היה לי לעשות שתאשימני על שהנחתיו לבא לידי גדר שימכר שלא מלאתי חסרונו והלא אין בא לימכר רק אשר הרבה עליו חובות וכיוצא שלא בלבד צריך מזון כי אם גם לשלם את נושיו. לזה אני אומר לך כי וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך ה' וא"כ גם אתה הי' ראוי לך לעשות כמעשי לפדות את זה גם אתה. כי ע"כ אנכי מצוך הדבר הזה היום שהיא ההענקה לתקן מה שלא שלמת גמול לקונך כאשר עשה לך. ואומר לך זה היום טרם תקנה העבד למען תתקן בבא הדבר לידך לפדות את הדל כאשר עשה לך הוא יתברך ולא יצטרך לימכר. או יאמר וזכרת כו' לומר אם כ"כ חביב זה העני לפניך למה לא אסרת עלי שלא אקנה איתו כ"א שאתקן כל ענייניו לבל יצטרך לימכר. דע לך כי לא מנעתי זה ממך למה שגם על יד מצוה זו שתעשה כתקנה ימשך כי וזכרת כו' ויפדך כו' ותבא להכיר מה שאתה חייב לו ית' ברמז משפטי העבד הזה. ע"כ אנכי מצוך הדבר הזה היום מענין אשר תיטיב לו אחרי המכרו ולא צויתיך שלא תקנה אותו מהיום שעדיין לא קנית אותו עם שלא יבצר כי טוב טוב היה לעשות שלא יבא לידי כך: