תורת משה - אלשיך, דברים טז:כ
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Deuteronomy 16:20
Open in the reader →1צדק צדק תרדוף כו'. עד כה דבר פסוק ראשון עם ממני הדיינים והשני עם הדיינים. ועתה בא הכתוב השלישי ודבר עם הבעלי דיני' ואמר צדק כו' ופשוטו של מקרא הוא כפירש רש"י הלך אחר בית דין יפה ויהיה הכפול לומר לא בלבד תשית לבך אל בית דין שהוא של צדק בערך אשר אינו בית דין יפה. כי אם גם צדק מצדק שהוא כי תבחר צדק מתוך אחרים של צדק שהוא היפה בין היפים. או יאמר קרוב לזה צדק כו' לומר ברודפך צדק שהוא הבית דין יפה. אל נא תכוין לומר כי תבחרהו למען על ידי חכמתו ידע לזכותך משא"כ זולתו אולי להעדרו יחייבך. כי אם צדק למה שהוא צדק תרדוף. ואל תשית לבך כי למען חייבם אותך יחסר לך מחייתך כי אדרבה עתה תחי' באמת. משא"כ אם היית נוטל ממון רעך שלא כדין שהוא לך העדר חיים כענין ואקבע את קובעיהם נפש. או אל תשית לבך למען תרויח מעות על ידי יודע חכמה לזכותך רק למען תחיה חיים אמתים על ידי משפט האמת וזה יתקיים בידך גם אם יחייבוך. ואל תחוש על חסרונך שגם עתה ירבה לך ממון כי וירשת את הארץ אשר ה' נותן לך שהיא זבת חלב ודבש ומלאה כל טוב וא"כ תחת אותו המעט תירש הרבה. או יאמר בהזכיר דין הידוע מהפרש שבין מתנה לירושה. והוא כי מתנה יש לה הפסק ויכול אדם לומר מתנה זו אני נותן לך לא בתורת ירושה כי אם בתורת מתנה ואחריך לפלוני אך ירושה אין לה הפסק. והנה על דרך זה אפשר מתנת הארץ אשר הוא יתב' נותן לבני ישראל נותנה בתורת מתנה שאם ייטיבו את דרכם היא להם ואם לאו אחריהם לגוים. או אפשר דרך ירושה שאין לה הפסק. ונבא אל הענין. והוא כי הנה שלשה הדרגות משפט. (א) שורת הדין שיקוב הדין את ההר וזה יקרא משפט. (ב) יקרא משפט צדק והיא פשרה ככתוב בסמוך מעין מאמרם ז"ל על פסוק ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו. (ג) הוא להיות הצדיק נמשך אחר הצדק יותר מאחר המשפט שהוא חסידות הרבה לפנים משורת הדין וזה יקרא צדק צדק. והוא כי משפט צדק שהמשפט עיקר אלא שהקרוב אל הצדק שהוא פשרה הקרובה לדין כי אינו רק צדק נמשך אחר המשפט. אך צדק צדק הוא צדק נמשך ונוטה אל הצדק ולא אל הדין שאינה קרובה לדין כי אם רחוקה הרבה ממנו: ואמר הנה הדיינים אין להם רשות להרחיק הפשרה מהדין כי אם משפט צדק כי מה שירבה לותר לזה הוא גוזל לכשנגדו. אך אתה הבעל דין שאני דובר בך בזה הפסוק טוב לך לוותר משלך דרך חסידות מפני השלום לעשות צדק של צדק נמשך אחר צדק ולא אל הדין. ומה שתרויח בזה יותר מהיות קרוב לדין שאמרתי למעלה אל הדיינים הוא כי הנה על עשות עיקר מהמשפט אמרתי אשר אני נותן לך שאפשר שהיא מתנה שיהיה לה הפסק. אך צדק צדק תרדוף אז היטיב אטיב עמך והוא כי מלבד אשר תחיה תחשב לך לצדקה הנותנת חיים לעושיה וזהו למען תחיה עוד אוסיף לך והוא כי לא בלבד תהיה לך הארץ בתורת מתנה כאמרי אשר אני נותן לך כ״א גם תעש' מהמתנה שיש לה הפסק ירושה שאין לה הפסק. וזהו אומרו וירשת את הארץ שתהיה לך בתורת ירושה הארץ אשר ה׳ אלהיך נותן לך בתורת מתנה כאומרי למעלה שעריך אשר ה׳ אלהיך נותן לך. ולפי מה שפירשו ז״ל על ויהי דוד עושה משפט וצדקה שהיה מחייב בדין את הדל ואם אין לו לשלם עושה עמו צדקה ופורע מכיסו. יאמר פה לדיינים ושפטו את העם משפט צדק כדוד. והנה אפשר שהבעלי דין יעשה קנוניא עשיר ורש להמציא תביעה שיתחייב הדל ויחלקו הצדקה ביניהם או להאכיל את הדל ברמאות ע״כ בפסוק זה שמדבר עם הבעל דין אומר צדק צדק תרדוף כלומר של צדק ולא של רמאות למען תחיה כו׳. או יאמר צדק למה שהוא צדק תרדוף ולא לאהבת השכר. אך אם כל זה אני לא אמנע ממך שכר הרבה כי מה שאני מצוך זה לא להיותי צריך לזה כ״א צדקת מה תתן לי אך כוונתי היא למען תחיה כו׳ להרבות שכרך: או יאמר צדק כו׳. והוא כי יש אנשים שלפי הטענות הדיין מזכה אותם בדין והם יודעים כי לפי האמת חייבים הם ושותקים ואומרים הקולר מל הדיין. אמר לא תעשה כן כי אם תרצה צדק כלומר שיעשו לך צדקה מן השמים גם אתה צדק תרדוף שאם תראה הצדק בורח ממך כענין שכתבנו שהדיין מצדיקו והוא חייב אתה תרדוף אותו עד תשיגנו ותעשה אותו. ומה הוא הצדק אשר יעשה לך ה׳ הוא שכר טוב וזהו למען תחיה כו׳. או יאמר ענין רבה ב״ב תנא ששכר פועלי׳ להוליך לו חבית ממקום למקום ושברוה שקל גלימייהו אתו לקמיה דרב א״ל הב להו גלימייהו א״ל דינם הכי א״ל למען תלך בדרך טובים אהדר להו. אמרו עניי אנן וטרחינן כולי יומא ולית לן מידי למיכל א״ל הב להו אגרייהו א״ל דינא הכי אמר ליה וארחות צדיקים תשמור ע״כ. והנה הוקשה לנו בזה כי הלא יותר חסידות היה תת להם שכר מהחזרת טליתם ואיך על האחד קרא דרך טובים שהוא חסידות כי טוב והישר הוא לפנים משורת הדין. ועל הב׳ אמר וארחות צדיקים תשמור שהוא אורח לצדיק ולא לחסיד. והשבנו במקומו כי החסידות הוא משמרת לצדק׳ שהמתנהג בחסידות אפי׳ כשישגה לא יגע בצדקות וידוע כי העושה חסידות פעם אחת עדיין אינו משמרת לצדקות כי פעם אחת אינה חזקה עד לפחות בפעם שנייה כי בתרתי הויא חזקה. וע״כ על האחד אמר למען תלך בדרך טובים שהוא חסידות לפנים משורת הדין כד״א ועשית הטוב והישר ואמרו ז״ל זו לפנים משורת הדין אך עדיין בפעם ראשונה אין בה כדי להיות מדה זו משמרת אל מדת צדקות עד בא חסידות פעם שנית ומה גם בהיות גדולה מהראשונה כי כן דרך מדה זו להיות בכל פעם הולך ומוסיף באיכות בשנית אז יש בה כח להיות משמרת אל מדת הצדיק. וע״כ על השנית אמר וארחות צדיקי׳ תשמור שעל ידה ארחות צדיקים ישמור כי יהיה לו בחסידות חזקה להיות משמרת אל ארחות צדיקים הוא הצדקות. וזה יתכן במאמר הכתוב ועשית הטוב והישר שהא׳ תקרא טוב והב׳ ישר. וזה יאמר פה הלא צויתיו על המשפט אמנם אתה הבעל דין שמע בקולי ואל תשת לבך אל המשפט כי אם צדק שהוא לפנים משורת הדין פעם ושתים ולא כרבה בר בר חנה שלא הי׳ רודף רק המשפט והדיין הכריחו בצדק כי אם שאתה מעצמך תרדפהו. למען תחיה בעו״הז וירשת את הארץ לעו״הב כד״א לעולם ירשו ארץ שהוא עוה״ב: