תורת משה - אלשיך, דברים יט:יד

1לא תסיג גבול כו'. אמר הלא אמרתי לך כי ירחיב כו' את גבולך כי הוא ית' מעתה חושב מחשבות להרחיב גבולך אל תהי' אתה מסיג גבול רעך כי איך ירחיב ה' גבול המשיגו כי אדרבה כאשר תעשה כן יעשה לך. ואשר אמרתי לא תסיג כו' היא בין בנחלתך אשר תנחל בימי יהושע בין בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה בבית שני. עוד יתכן רמז פה הגלות אשר אנו בו כי הארץ עתה בלועה בעצמ' כמשז"ל בהנזקין שעל כן ארץ ישראל נקראת ארץ צבי מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו כן הארץ נתכווצ' כי איה ארבע מאות פרס' על ארבע מאות פרסה אלא שהוא מכווצת מרוב דמינו שנשפכו בה וזה ירמוז אל תשפוך דם נקי האמור בסמוך פן תהיא סבה להסיג גבול רעך ורע אביך בארצו שהוא אשר גבלו ראשונים שהוא ארבע מאות פרס' על ארבע מאות פרס' ולא כאשר היא כעת לעינינו שמהלך ארבעים יום לארכה וארבעים לרחבה נעשה מהלך יום אחד לרחבה שהוא מן הירדן ועד ים עכו ושלשה או ארבע ימים לארכ' עד יערה עלינו רוח ממרום ויתקיים מקרא שכתוב הרחיבי מקום אהלך כו' במהרה בימינו אמן:

2או והיא ענין הסמיכות בדרך אחרת כי אחר אומרו ונתנו אותו ביד גואל הדם ומת לא תחוס עינך כו'. אמ' אל ישיאך לבך כי מבלי התנהגו ברחמים עמכם אני אומר שלא תחוס עינך. כי הלא על מעט קרקע אפילו מגבול רעך אני מקפיד בל יסיג איש גבול רעהו כל שכן על האיש עצמו שארחם. וכן איני מעניש בקלות על פי עד אחד כי לא יקום עד אחד באיש כו' כ"א על פי שנים או שלשה עדים ואם קל בעיני ה' הי' איש הישראלי להענישו בעד אחד הייתי נפרע ממנו. אך מזה תבין כי כל משפטי אינם רק לאהוב היושר והמשפט בל ייצר איש את זולתו. ושמה תאמר היכן הוא הרחמנו' אם יעידו שני עדים על ראובן שהרג את הנפש והוזמו שני העדים או השלשה עדים טרם יהרגו ב"ד את ראובן נהרגים השנים עדים והלא ידיעת דין זה תגע עדיך ותבהל כי תאמר איה רחמיו ית' על עמו כי הלא האנשים ההמה בקשו לשלוח יד בא' ולא עלה בידם ולא נהרג. אלו שהם ב' ימותו על אשר חשבו להמית אחד ולא המיתוהו. על כן בא ויאמר כי יקום עד וגו' ועשיתם לו כאשר זמם וגומר שמחשבתם לעשות תספיק להם. אל תתמה על החפץ לו' כי ירא' אכזריות חלילה. כי רע לך כי אין בעולם רחמנות גדולה מזו והוא כ"א לא יעשו כן לאלו יוסיפו בני עולה להעליל עלילות והעד עדים באומרם גם שיזומו לא יענשו כי זממו לעשות ולא עשו באופן תמלא הארץ חמס ושוד ירבה עד יהיו בני אדם כדגי הים איש רעהו חיים בלעו. אך בראות כל הנשארים כי על אשר זממו בלבד ולא עשו נהרגים אז תפול חתת ה' על כלם ולא יוסיפו לעשות כדבר ההוא ויהי' שלום בארץ. באופן כי מיתת אלו הם חיים לכל הנשארים ואין רחמים גדולים וטובים מאלה שעל יד הקזת דם שנים ירפאו ויחיו כל אלפי רבבות ישראל. וז"א והנשארים וגו' לומר אל יראה לך באמרי ועשיתם לו כאש' זמם שהוא אכזריות כי אל תפן אל ב' אלה כי הביטה וראה כי על ידי כן ימשך כי והנשארים ישמעו ויראו ולא יוסיפו לעשות כדבר הזה. משא"כ אם לא תשוב חרבם בלבם ועמלם בראשם דלא ישבקו חיי לכל בריה ויקרם כאשר מי שהיחל בידו חולי אשר בהתפשטו עד לבו יגועו וימותו כל אברים כי רחמי הרופאים אכזריות הם עליו. ומוטב לקוץ את ידו טרם יעלה הרמתה. כי טוב לפדות כל הגוף באב' הזה כמדובר: