עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryתורת משה - אלשיך

תורת משה - אלשיך, דברים יט:ה

תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Deuteronomy 19:5

Open in the reader →

1ואשר יבא את רעהו כו'. הלא אמרתי לך כי כאשר יכה איש את רעהו יענש כי לא מהמזל נתחייב המוכה למות והמכה להמית כמדובר. והלא תאמר אם כן איפה כאשר יבא את רעהו ביער ונשל הברזל ויפגע בחבירו וימות הלא לא יצדק בזה אשר אמרת שהיו מעותדים לכך זה למות על שהרג מזיד וזה להמית על שהרג שוגג כי הלא זה הי' צודק בהיות ראובן משליך על שמעון כל כלי בלא צדיה או אבן אשר ימות בה בלא ראות כאמור פרשת מסעי שמחשבתו להשליך על רעהו סייעה לעורר הדבר. אך בהיותו ביער מכוין לחטוב עצים ונשל הברזל כו' הלא בזה לא יצדק רק. או מקרה או מזל. אך לומר שיהי' מן השמים זה למות בעוני וזה למות בחטאו הלא כמו זר יחשב לזה אמר ג"ז כראשון כי הלא ואשר יבא את רעהו ביער שעם שאינו מכוין רק לחטוב עצים ולא להכותו בלא ראות על כל זה לא למקרה תחשבנו או למזל כי הלא דע לך כי הנה ונדחה ידו כלומר זה החוטב עצים נדחה ידו מן השמים לבא תקלה זו מתחת ידו כי מגלגלין חובה ע"י חייב וגם המומת מן השמים בא לו. וזהו ונשל הברזל ומצא את רעהו לא אמר ופגע ברעהו כ"א ומצא את רעהו כדבר בחיריי שמבקש את רעהו אך הוא כי מלאך משחית אשר ברא המוכה שנתחייב בו למות הוא נתלבש בברזל ובקש ומצא את החייב וימיתהו באופן שהמכה והמוכה גם במציאות הלז הכל בידי שמים כמדובר. ובזה אינו מיותר אומר ונדחה ידו בגרזן וגם לא לזר יחשב לשון ומצא כי אומר ונדחה כיון שנדחה ידו של זה לגלגל ע"י חובה זו בחטאתו ואומר ומצא הוא לומר כי בן מות היה המוכה:

2או יאמר ואשר יבא כו' והוא בהזכיר מז"ל על פסוק ואשר לא צדה כו' שאמרו באחד שהרג מזיד ולא נהרג ואחד הרג שוגג ולא גלה הכתוב מדבר שמזמין הקב"ה ימצאו בפונדק אחד ושהרג שוגג עולה בסולם ונתרועע ונפל על אותו שהרג מזיד ומת וזה גילה נמצא כי אשר הרג מזיד קבל עונשו כי מת עתה ואשר הי' גלות חייב ולא גלה עתה הוא גולה. וראוי לשית לב כי בשלמא אשר הרג מזיד לא מת בתחלה שלא התרו בו כיוצא מדרכי פטורי ב"ד. אך אשר הרג שוגג למה לא גלה בפעם הראשונה. אך יהי' כי הי' דרך שני אנשים ביער ואין זולתם ונשל הברזל והכה את רעהו וברח זה ולא נודע מי הכהו וע"כ לא גלה. ובזה נבא אל הענין אחר אומרו אשר יכה את רעהו כו' שינוס אל אחת הערים וחי שזה מקבל עונשו מות שהי' חייב וזה גלות על איזה חטא. ראה והנה הי' מקום לומר הנה החייב מיתה גרם חטאו למות ואשר חטאו קל ממנו גרם לו שימות לאחד וילקה בגלות כי הוא יתב' אינו מוותר ומביא ומגלגל לכל אחד שיקבל עונשו. ואם כן איפה יקשה כי הלא יהיה כי יקרה כה במקום רואים. אך אם יהיה במקום שאין אנשים ואין מגיד אף אין משמיע שמת תחת ידו של זה ואיך יקבל הממית ההוא את עונשו לזה אמר אל יקשה בעיניך הדבר הזה כי הלא ואשר יבא את רעהו שהוא רעהו בחטא זה למות וזה להיות גולה על ידו והי' ביער במקום שאין אנשים להגיד דבר אל תאמר איך יקבל זה עונש גלות. כי הלא הוא ינוס כו'. והוא בשום לב אל טעם הרביע שעל מלת הוא שהוא כמרים קול ואומר הוא כלומר הוא אשר אמרתי למעלה שינוס אל אחד הערים שהוא כי אותו האמור למעלה אשר יכה את רעהו שהוא במקום רואים היא זה כי יגלגל הוא יתברך יכה את רעהו אחר כך בבלי דעת במקום שיש אנשים ויגלה. ושעור הכתוב מה שאמרתי אשר יכה את רעהו ונס כו' הוא כי יש דרך אחרת שהוא אשר יבא את רעהו ביער כו' שלא במקום אנשים והוא אשר אמרתי שינוס אח"כ אשר יכה את רעהו וכו' ובפעם הא' לא הי' חטא הממית שהרג פעם אחרת שוגג כי אם עון אחר ונתגלגל' חוב' על ידו:

3או שעור הכתוב אל תחוש איך יפטר כי אני מבטיחך שהוא ינוס כי אגלגל לו עוד שנית כזה ויראוהו אנשים ויגל' כענין פ' משפטים והכל הולך אל מקום אחד: