תורת משה - אלשיך, דברים יט:ד

1וזה דבר הרוצח כו'. אם תאמר נא ישראל כי הלא קשיא דידי אדידי כי במה שקראתיו רוצח סתם יורה כי קרוב למזיד אחשיבנו שאם לא כן לא יקרא רוצח רק גורם מיתה בעלמא. וגם יורה בתואר זה כי הרג נקי ושפך דמו. ובמה שאמרתי שינוס אל אחת הערים האלה וחי יורה כי לא לרוצח נחשב כי קל הוא העונש זה למתואר בשם רוצח. לזה אמר וזה דבר הרוצח כו' לומר אל תתמה אל שני הפכים אלו כי הנה וזה דבר הרוצח שיצא מפי דבר שם רוצח באמרי ינוס שמה הרוצח ולעומת זה הקלתי ענשו באמרי דערוקיה אל הערים ההם מסתייה. וזה אמר אשר ינוס שמה וחי שהם שני הפכים. כי הלא אני אשיבך מלין והוא אשר יכה את רעהו כלומר איני אומר אשר הכה את רעהו כי אם אשר יכה והוא כי מעותד הוא מן השמים שיכה אותו זה כי בן מות הוא המת ההוא על עונו. כי אל דעות ה' יודע כי הוא חייב מיתה על אשמת דבר שלא הומת בבית דין על פי הדיינים ודין ארבע מיתות לא בטלו. ומגלגל הוא יתב' חובה על ידי חייב כי גם זה חטא מה שגרם לו ימות זה תחת ידו כי עבירה גוררת עבירה וזה אמר רעהו כי חבירו הוא בזה מה המוכה מת בעונו גם המכה הכהו בחטאתו שנתגלגלה חובה על ידי חייב. ואם כן רוצח יקרא אחר שעתיד ומוכן מן השמים היה להרוג את האיש ההוא כאומרו אשר יכה כי מוכן היה שיכה ואשר אמר שעונשו קל שהוא גלות בלבד הלא הוא על כי היה בבלי דעת. ושמא תאמר האם בלעדי האיש הזה לא יש מי שחט' כמוהו שתתגלגל חובת מות המוכה הלז על ידו אלא זה שעל כן תקראנו רוצח כי על כן תגזור אומר כי אין זה רק שנולד במזל למהוי אשיד דמא. לז"א והוא לא שונא לו מתמול שלשום לומר גם כי יש ויש ראויים ליגרר על ידם רעה זו על ידי מה שתחת ידם הלא הנתייחדה לזה למה שאל היודע בגלגולי נפשותיהם שיש למכה על המוכה אשמת דבר כענין אשר היצר לו וכיוצא ועל פי דרכו נוטל את שלו ומת תחת ידו. וזה אומר והוא לא שונא לו מתמול שלשום כלומר אך משנים קדמוניות היה שונא לו והרע לו ועתה בפקוד ה' עון מלת אשר למוכה הזה ומגלגלו יתברך על ידי חייב ייחד יהי' על ידי זה מעל ידי זולתו לפרוע פרעות איזה הקנטה שחייב זה לו וזה גולה על אשמתו וזה גרמת שגגת זה לו: