תורת משה - אלשיך, דברים כו:טז

1היום הזה וגו'. ראוי לשום לב. (א) מה היה ביום ההוא בייחוד שאומר ה' אלהיך מצוך וגו' ומה גם שלא היה היום ההוא אלא ביום ההוא ביום מ"ת בחורב ואם הוא על מה שחזרו ונשנו פה הנה משה הוא שחזר לאומרם ואיך אומר ה' אלהיך מצוך וגו'. (ב) אומר ושמרת ועשית אותם בכל לבבך וגו' הלא דבר זה נאמר כמה פעמים בפרשיות הקודמת. (ג) אומר את ה' האמרת היום מה היו ישראל היום ההוא שבו האמירו את ה' ביום ההוא. (ד) אומר להיות לך לאלהים יותר היה צודק יאמר להיות לו לעם שהיה מעין אומר וללכת בדרכיו ולשמור וגו' (ה) כי היה לו להפך הסדר ולומר ללכת בדרכיו ולשמור וגו' להיות לך לאלהים כי על ידי לכת בדרכיו ושמור מצותיו הוא יתב' לנו לאלהים. (ו) אומרו ולשמוע בקולו כי הלא שמוע בקולו התחלה אל כל האמור ואיך נאמר באחרונה. (ז) אומרו ה' האמירך מה זו חטיבה עשה להם ביום הזה כי לא פורש בכתוב. (ח) אומרו להיות לו לעם סגולה כאשר דבר כי הלא זה מיום מתן תורה היה שאמר להם והייתם לי סגולה וגו' ומה בא לחדש להם עתה. (ט) אומרו ולשמור וגו' כי הוא מספר המעלות טובות שהוא יתברך האמירם כאומרו להיות לו לעם סגולה וגומר ולתתך עליון וגומר ואיך יפסיק בנתים באומר ולשמור וגומר שהוא המצות שעל ידם זוכים למעלות ההם ומה גם שהרי נאמר בפסוק הקודם ולשמור מצותיו וחוקיו ומשפטיו ולמה חזר לומר ולשמור וגומר ולא עוד אלא שיראה כסותר הקודם כי שם נראה שהוא הכנה אל היותם לו יתברך לעם סגולה ופה אומר שהוא אחרי כן וגם קשה שיורה שיהיו לו יתב' סגולה בלי שמירת המצות אחרי אומרו לעם סגולה אומר ולשמור וגומר. (י) אומר ולתתך עליון כי הלא זה יורה שהוא ענין אומר להיות לו לעם סגולה כאשר דבר כי הלא אשר דבר הוא והייתם לי סגולה מכל העמים והיינו היותו עליון על כל הגוים. (יא) ראוי לדעת מה המה אלו תהלה ושם ותפארת. (יב) אומר ולהיותך עם קדוש גו' כי הלא נהפוך הוא כי תחלה קדושים יהיו ואחרי כן זכו להיות עליון על כל הגוים לתהלה וגו' כי קדושתם היא המגדילתם על כל העמים:

2אמנם הנה לפנינו שני דברים ובהם נבא אל הענין. א' כי הנה מה שהואיל משה באר את כל התורה פעם שני בערבות מואב כבר היום הזה כלה אותם. כי כל מה שידבר את כל התורה מכאן והלאה אינו כי אם שיכתבו את התורה על האבנים בעברם את הירדן. ושיקבלוה באלה ובשבועה. ולשים לפניהם מה שתבא עליהם עם שמוע ישמעו בקול ה'. וההפך אם לא ישמעו. ולהעבירם בברית ה'. ולבשרם שלא יאבדו בצרות. כי אם והיה כי יבאו עליהם הברכה והקללה שישובו עד ה' ושוב ישוב שבותם כי לא נפלאת ורחוקה היא התשובה ושכתב משה את כל התורה האמורה. וצוה לאומרם לעיני הכל ושיהי' כל הטובה והצרה עשויה שירה לבני ישראל למען יזכרו את מצות ה' וישמרו לנפשותם מעשות הרע ואחר כך מה שבירך ישראל לכל שבט כברכתו. עוד שנית כי היום הזה הוא יום תשלום הארבעים שנה שקבלו את התורה ועל היום הזה הוא אומר בפרשה זו ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות כו' עד היום הזה וארז"ל מכאן שאין אדם יורד לסוף דעתו של רבו עד ארבעים שנה שהוא על כי ביום הזה האמור בפרשה שלמו הארבעים שנה נמצאו כי עיקר קבלת התורה ומצותיה הוא ביום הזה כי שלמו בה לשמוע אותה והשכילו סוף כונתה. ונבא אל הענין אמר מרע"ה הנה אפשר יעלה על רוחכם לומר כי עתה בפעם הזאת השנית ששמענו התורה וירדנו לסוף דעתה שהיא הקבלה בעצם את התורה. לא שמענוה רק מפיך ולא מפי ה' כאשר במעמד הר סיני כי שמענו הב' דברות מפי הגבורה והשמנה מפיו יתברך מעורב קולו עם קולך. כי משה ידבר והאלהים יעננו בקול. וכמ"ש ז"ל שהיה קולו יתברך מיטטרין למשה. אך עתה היה מפיך בלבד שדברת לנו התוכחות והתורה ולא מפי ה'. לז"א אל יעלה על רוחכ' כדבר הזה כי הנה דעו איפה כי האמת והצדק הוא כי ה' אלהיך הוא המצוך היום הזה ולא אני. כי כל מאמרי מפיו יתברך המה והוא אשר שב וצוה אתכם וזהו היום הזה ה' אלהיך מצוך כו' לומר היום הזה שהיא חיתום התורה כאלו היום צויתי את הכל והיא יום השכלתכם אותה ה' אלהיך המצוה ולא אני כי את כל דברי אין בהן אפילו אות א' מבלעדי ה' כי כאשר היה שם יתברך בפי דברתי כאלו פיו המדבר אליכם ועל כן אתם הדור הטוב הזה אינכם צריכים מצד עצמיכם עשות מזכרת כל התורה באבנים ולא קבלה באלה ובשבועה כי מאליכם ידעתי כי כולכם אנשי הדור הזה כי מעצמך ושמרת ועשית אותם ושמרת מצות לא תעשה ועשית מצות עשה והמצות עשה בכל לבבך והמצות לא תעשה בכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך לא תעבור אותם:

3עוד יתכן בפסוק הזה והוא אשר כתבנו בפרשיות הקודמו' כי אחר מות משה עבד ה' לא חדש הוא יתברך על פי נביא אפילו אות אחת בתורה לא מצוה ולא הלכה ולא פירוש כי על כן ההלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה לא יכול יהושע לשאול את פי ה' ונמצא בצער מות שרצו ישראל לרגום אותו באבנים והוצרך עתניאל בן קנז להחזירם בפלפולו. ואחשוב כי חש היא יתברך פן יקומו בהמשך הדורות עושים בעצמם נביאים ויאמרו כי תורה חדשה או מצוה מחודשת נתמרה להם מפי הגבורה אשר לא כדת משה על כן מאז הורה כי אין מהאמור על פי משה ארון הנביאים כי אפילו אחרי סילוקו לא רצה ה' להחזיר מה שנשתכח באבלו למען יבאו ק"ו לכל דת ודין זולתי הוראת שעה לנביא מסויים כנודע וע"כ צריך תהיה הקבלה נשקעת בלב כל איש בל ישכח דבר ואין תקנה להחזירו ולהזכירו אפילו על ידי נביא וזה יתכן היה מאמר מרע"ה לישראל כהתימו לומר כל מצות ה' לישראל הנה היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות כו' אך לא מהיום והלאה באופן שאם תשכחו אין תקנה לכן צריך כי ושמרת בלבבך ועשית במעשה אותם ושהיה בכל לבבך ובכל נפשך למען ע"י כן לא ישכח דבר: