תורת משה - אלשיך, דברים לב:י

1ימצאהו בארץ מדבר כו'. על פסוק זכרתי לך חסד נעוריך כו' ארז"ל כי טובה אחת עשו ישראל והוא ית' תמיד זוכרה והיא כי באמור להם משה שיצאו ממצרים אל המדבר לא אמרו היכן הוא מאכל הראוי למעוברות ומניקות וחולים וזקנים וטף ואיך ימצא סיפוק צרכם במדבר אלא גדלה האמנתם ויצאו אחרי משה והוא ית' מחזיק להם טובה שנא' זכרתי לך חסד נעוריך כו' לכתך אחרי במדבר כו' ואומר אני ידעתיך במדבר בארץ תלאובות:

2ונבא אל הענין אמר שמא תאמר כי מה שהטיב הוא יתברך לישראל היה כי הם הקדימו מצות ומע"ט וע"כ אינם חייבים לי כ"כ לא כן הוא כי אדרבא אבודים היו במצרים כי שם טמאו נפשותם וירחקו מקונם כי עונותיהם היו מבדילים בינם לבינו והיה כאבודים ממנו ולמה שראה שימצאהו בארץ מדבר כי שם יאמינו בו וידבקו בו ויקבלו תורתו ע"כ מאז היו במצרים הקדים להיטיב להם כי שם הקיצם מתרדמת אולתם ועשה עמהם הטובות אין מספר וז"א ימצאהו כו' שעל היות עתיד שימצאהו בארץ מדבר כי שם ימצאהו כמציאה שהיתה אבודה ממנו ית' והוא כי שם היה נאמן לו בארץ מדבר כי לא אמרו איה צורך עוברות ומניקות רק יצאו בארץ לא זרועה בבצק טרם יחמץ משארותם על שכמם וגם במקום פחד ואימה כי שם ילל ישימון וגם בכלל המציאה הוא שנפסק זוהמתן באופן שיסובבנהו הוא ית' בסיני שהיה קול ה' מסבב ועוקף את כל מחנה ישראל כמאמר רשב"י במדרש חזית וזהו יסובבנהו וע"י קדושתם זו שהיה להם יבוננהו בינת התורה מפיו ית' באופן שע"י מה שהוכנו שהיא המציאה שמצאם ה' הוכנו עד שיצרנהו כאישון עינו המוקפות ומכוסה מבשר האיש משא"כ אבר זולתו כן כביכול הוא ית' הקיפם וכסה את ישראל בענני רוחניות כבוד קדושתו והוא כי למה שע"י ישראל הוא ית' חפץ להביט בעולם השפל שאל"כ מאין ולאין מחשיב הוא ית' ארץ מאפליה בארץ הלזו אך היא בשביל ישראל המקיימים את התורה ומשפיעים קדושה בעולם השפל נמצא שישראל על ידי קדושתם בשלילת זוהמתם וקבלת התורה היו לקונם כלי לראות והשגיח בעולם השפל כאשר אישון בת עין הוא כלי שע"י רואה ומביט בו האדם בעולם וע"כ יצרנהו כאישון הוא יתב' את ישראל בענני כבודו כי היו לו ישראל כאישון בת עין והנה כל זה בכלל מה שימצאהו הוא ית' את ישראל בארץ מדבר שהיה ישראל עתיד להיות מציאה לפניו יתברך בהאמנתם בו ופסיקת זוהמתן וקבל התורה והיותם כלי לקיים העולם והשגיח בו הוא ית' ע"י וע"כ גם שבמצרים לא מצאם ה' כי אדרבא בלתי טובים היו שם עכ"ז על מה שהיה עתיד שימצאהו בארץ מדבר ע"כ מאז היו במצרים שקועים בתרדמת משובה ומטומעים בשינת אולת העוה"ז כנשר יעיר קנו כו' שמעורר בכנפיו גוזליו טרם בואו עליהן כן הוא יתברך בהיותם ישנים במצרים בתרדמת משובה שטופים בע"ג העירם ע"י משה ועירה עליהם רוח ממרום להפך לבבם אליו לקדש ש"ש בלקיחת הפסח שעי"כ על גוזליו ירחף וגם יפרש כנפיו יקחהו שהוא מרז"ל על פסוק ומארצות קבצם במדרש שוחר טוב כי היו ישראל מפוזרים בכל גבול מצרים שהיה צריך זמן רב וקבצם בכנפי מלאכיו עם טפם ומקניהם אל רעמסס בשעה קלה ואחרי כן מרעמסס סכותה מהלך ששה ימים שנשאום בכנפיהם מה"ש כמז"ל על פסוק ואשא אתכם על כנפי נשרים וזהו ישאהו על אברתו ועוד כי ה' בדד בלי אמצעי יניחנו ולא שהיה משפיע אל שרי המדבר לנהלם למקומו באמצעות שר המקום ההוא כ"א ואין עמו אל נהר וכן יפליא לעשות בביאת הארץ כי אצ"ל יושבי המישור כ"א גם ירכיבהו על במתי ארץ הם הרים הגבוהים שבא"י והוא כי אין בראשי ההרים הגבוהים מאד יוצאים תנובת שדי כי שם הוא קשה מסלע וגם אין הצלחת המטר שם כמקום המשור אמר כי עם שא"י גבוה גם השרון מכל הארצות ומה גם בבמותי הארץ במקומות הרמים שבה שמהרריה יוחצב נחשת ועכ"ז משם יאכל תנובו' שדי אשר הם תנובו' שבשדו' אשר הם במישור ואין זה אלא שירכיבהו ויתן שליטתו על במתי הארץ להוציא השפע גם משם וגם יניקהו דבש מסלע קשה ושמן גם ממקום שהוא חלמיש צור:

3או ויאמר ירכיבהו כרוכב על הסוס שמנהיגו ומשתרר עליו כן יהיה הוא על במתי ארץ שעל פיו תהי' הצמחתה וגשמיה ועניניה כאשר ויאכל תנובות שדי שהם תבואות ודשאים וירקות ופירות הטובים ועל אכילת תנובות שדי גם ויניקהו יתברך דבש מסלע הם תאנים ותמרים שהדבש נוטף מהם וכן שמן וחמאת בקר וחלב צאן הנה עד כה יחסתי הדבר אליו יתב' שמרכיבו ומאכילו תנובות שדי ומניקו דבש כו' וחמאת בקר כו' שאין אלו מותרת המהוללים ומחטיאים את האדם ומי יתן היית מסתפק באלו כי לא תבעט אך אם אלה תאכל עם חלב כרים ואלים בני בשן ועתודים שתהי' זולל וסובא זולל בשר מינים ממינים שונים וגם לא יסתפקו בכל מיני חטא רק חלב כליות חטה ויקרא חלב כליות חטה אל סולת מנופה פעמים רבות מאד שנמצא אוכל הפנימי יותר מהחטה הדומה לכליות שהוא הפנימי ושמן שבבהמה שהם גלוסקאות יפיפיות וגם תהי' בסובא יין כי ודם ענב תשתה חמר שלא תשתה רק היין אדום המשכר ומהולל יותר שעליו מזהיר שלמה בחכמתו אל תרא יין כי יתאדם וגם לא תשתה אותו מהול במים רק תשתה חמר הנה ע"י רבות מותרות אלה מה נמשך מזה הלא הוא וישמן ישורון ויבעט ולא שקשה עלי אכילתך ושתייתך שמה שתשמן הוא הרע בעיני מצד עצמו עם שהוא קלות ראש אין זה העיקר רק הנמשך ממנו קו לקו כי כאשר שמנת ימשך שמעבה הכסוי שעל ראשך הוא מכסה עונותך המבדילים ביניכם לבין אלהיכם וזהו עבית מה שכשית ועדיין אינך עוזב את ה' לגמרי ואני מדבר אתך לנוכח אך אחרי כן ויטוש אלוה עשהו ועוד מעט וינבל כו' כי יהי' חלילה בזוי בעיניו ויעשו שהוא יתברך יבא להיות מקנא בזרים אצלו אשר המה הבל לפניו שידבקו בהם כתועבות אשר תיעב ה' פסל כל תמונה בתועבות המאוסי' יכעיסוהו ויזבחו לשדים:

4או יאמר כי תחלה יקניאוהו בזרי' הם שרים חצונים ומזה יבואו להכעיסו בתועבות כאלה וכיוצא המתועבים גם לבני אדם ואחר כך לשדים ואלהים לא ידעום שאותם לאלהים לא ידעו את עובדיהם ואיך יקבלו לאלוה את שאצ"ל שלא בראו ולא הטיב לו כ"א אפילו לא ידעו ועוד טעם ב' והוא חדשים מקרוב באו כי ראו נא פתיות עובדיהם כי אלהים אלה חדשים מקרוב כי יעבדו בני מ' או נ' שנה את ע"ג שנתחדשה זה עשר שנים שעובדיהם גדולים מהם ואיך בראם מי שמציאותו אחרי הבראם כמה שנים והנה האומות לא יאשמו כ"כ כי הלא יחזיקו מעשה אבותיהם בידיהם אך ישראל איכה יעבדו את אשר לא שערום אבותיהם: