תורת משה - אלשיך, דברים לב:ב

1יערף כמטר לקחי כו'. הנה אין צורך להעיר קושיות בפסוקים אלו כי כלם מקשה והנה רז"ל פירשו על לימוד התורה ועל פי דרכם אפשר לנו לומר כי כל דבר קודם לו צריך יזכור אדם בלימוד המביא לידי מעשה לעבוד את ה' כי אין בור ירא חטא ועל כן תחלה ילמד דעת את הנפש מתופשי התורה בל יאמר איש אעמול בתורה עד ארוה צמאוני ימים או עשור ואחרי כן אעשה לביתי ולא אשוב אל התורה רק מזמן לזמן למה שיצטרך לעתים אמר השמר פן ואל תעשה כדבר הזה כי הלא לקחי ידמה למטר כי דרכו יתברך לערוך והמטיר עד אם הרוה את הארץ בכל ימות הגשמים ואחרי כן לא ימיש מלתת בה בקיץ רסיסי לילה תמיד פן תובש הארץ מאז חדל המטר כן הדבר בלקחי כי אם יעסיק האדם בה ברבוי עד ישבע כרסו ממנה ואחר כך צריך שוב ישוב אליה בכל יום תמיד פן תאבד ממנו בהיסח הדעת וזהו כשעירים עלי דשא והוא כדעת האומר בי דשא יקרא בתחלת צאת מהארץ ועשב כאשר יגדל והוא כי תחלה מרוה את הארץ בגבורות גשמים בזעף והוא עלי דשא ברביעיות ראשונות ואחר כך ישלח רביבים מעל השמים בקיץ על העשב לעדנו ולבסמו יפה כן הדבר בתורה כי אחר ידיעת התורה כלליה ופרטיה הנמשל לעשב שכבר גדל צריך לשוב אליה לבסם ולהחזיק ידיעתו בה. או שיעור הענין על פי דרך זה כי בא הוא יתב' ללמדנו איכה נעבוד את ה' הלא הוא כי עיקר עשות רצונו הוא נעסיק בתורה בלימוד המביא לידי מעשה איך שיהיה יראת חטאינו קודמת לחכמתנו ושגם עד זקנה ושיב' לא נמיש מעסק התורה והנה זה דרכ' של תורה שבאה על ידי יסורין ויגיעה רבה והוא כי הנה תורה אל האדם היא כגשם על הארץ כי כאשר ירד הגשם על הארץ והולידה והצמיחה כן התורה לאדם תולידנו מצות ומעשים טובים כי הלימוד מביא לידי מעשה וכאשר בתחלה ירד הגשם בזעף כעריפה כן יהיה לקחי כי תטרח בזיעת אפיך בתורה בבחרותך וגם בזקנה ושיבה תזל כטל היורד אחר שגדל העשב בקיץ כן אחר שגדלת בתורה והרבית מצות ומעשים טובים תזל כטל כי אז לא תצטרך לעמול הרבה כי כבר יגעת ומצאת בבחרות עוד אני שואל ממך והוא שלא תדמה תורה עליך אל מטר שיורד טרם דשא מארץ רך כשעירים עלי דשא שכבר החיל להצמיח דבר מה והוא כי לא תהיה תורתך כמטר על ארץ יבשה שהוא משל אל טרם היות בך איזה כשרון והוא שלא תקדים תורתך ליראת חטאך כי אם על דבר מה וזה אומר עלי דשא וגם מה שתזל כטל אמרתי לא כטל היורד אחר הקציר שעשב אין שיהיה נמשל כי תעסוק בתורה לעת זקנה בלי מעשה המצות רק כרביבים עלי עשב שגדל כבר שהיא משל אל המצות שהפרחת והגדל' מאז היית בחור כי גדלת במצות ובשם טוב והמצות שהיו כדשא הקצר בבחרות יהיה כעשב הגדל בזקנה ואז תזל התורה על המצות כטל על העשב לעדנם ולבסמם כי היא המבסמת המצות למען יתקיים בך ענין אשרי מי שעמלו בתורה גדל בשם טוב למען תהי' הפטירה שהיא כמשל קצור העשב אחר גמר בשולו נפטר בשם טוב. או יהי' הענין כי טרם יזהירנו בעבודתו יתברך בא לסלק תואנת היצר הרע והנפתי' אחריו האומרי' כי אם ה' אוהב הצדיקים ותופשי התורה למה ידכאם בירורי' על כן היחל לדבר על לבם ואמר אם תראו יערוף כמטר לקחי שהוא כעריפת המטר בזעף כן לקחו בזעף יסורים אל תחושו לומר זו תורה וזו שכרה כי לעומת זה תזל כטל אמרתי באחרונה כי יהיה כטל לישראל ואם תראו זעף כעת הלא הוא כשעירים עלי דשא והוא כי כאשר הרוח סערה הבא בדשא אחרי המטר שפירוד עלי הדשא שדבקו בגבשושית הארץ על ידי המטר ואלמלא זעף סערת הרוח היו העלים שדבקו בארץ נפסדים ונרקבים בגוש העפר ביבושת ארץ מהמים הנה כי כאשר מה שנראה זעף וכעס בסערת הרוח עלי דשא והוא לטובתו להפרידו מהעפר ולהצמיחו כן היסורים הבאים בזעף על עוסקי תורה הוא לטובתם להפריד נשמות' מגבשושית איכות חומרם ותאוותיו ולהביא' אל אושר הקדושה האמיתית ואם תראה חסידי עליון אשר אין להם דבקות כלל עם איכות חומרם ומתייסרים אל תחוש כי הלא ג"כ יש בחינה אחרת והיא כרביבים עלי עשב שגדל כבר אשר לא ידבק אל הגבשושית והם רביבי מטר דק היורדים בלי זעף כלומר כי היסורים אשר תראה לאנשים כאלה אך קלים יהיו שאין בהם ביטול תורה או ביטול תפלה ע"כ מתייחסי' לרביבי' אשר הרביבי' ההם אינם רק לעדנו כן הם יסורי הצדיקים ההם כי הם של אהבה לעדנם בג"ע יותר על אשר להם במעשיהם וגם אינם קשים כראשונים כהפרש שבין מטר לרביבים כי המטר בא בזעף ויורה כחץ משא"כ הרביבים שהבאתם קלה הנרא' בחוש ברביבי גשם דק הנקרא בגמרא עורפיל' שהבאת הטפות בנחת ולא בזעף: