תורת משה - אלשיך, דברים ז:ט
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Deuteronomy 7:9
Open in the reader →1וידעת כי ה' כו'. ראוי לשים לב. (א) כי ראש פ' זה בלתי מתייחס אל הקודם. (ב) אומר האל הנאמן כי ה"א הידיעה במלת האל תראה מיותרת והראוי יאמר אל הנאמן. (ג) למה כפל לאוהביו ולשמרי מצותיו כי שומרי מצותיו הן הם אוהביו. (ד) אומר ומשלם לשונאיו לשון רבים ואומר אל פניו לשון יחיד. (ה) אומר לא יאחר לשונאו כו' כי באומר אל פניו ישלם לו מי לא ידע כי לא יאחר לו. (ו) אומר ושמרתם את המצוה כו' איך יתקשר פסוק זה אל הקודם. אך אחר אומר כי עם קדוש אתה כו' ואיך הוא יתב' אוהב צדיקים ועושה טובה לבני בניהם בעבורם. ראה והנה מכשלה א' תחת ידנו אשר נקוץ בה הלא היא כי הלא נגד עינינו צדיק ורע לו רשע וטוב לו ואיככה נוכל וראינו לכל מראה עינינו משפט מעוקל ולמה לא ייטיב ה' לטובים ולישרים בלבותם ואת חטאים תרדוף רעה ובמה יודע איפה גודל השגחתו יתב' אם את אשר יבחר ה' הוא הקדוש לא יקריב אליו כל מדת טובו ואת הרשע אשר שנא לא יביא במשפט רוגזו. ע"כ אמר וידעת כלל גדול הלא הוא כי ה' אלהיך שהוא שכאשר יתייחס הוא ית' לה' אלהיך שמדת ה' של רחמים עמך ושיתייחס כינוי אלהותו עליך להקרא אלהיך שהוא בהיותך צדיק וישר אז הוא השם הנזכר הוא האלהים פועל לך דין ומתנהג עמך בתואר אלהים. אך מדתו של חסד שהיא המתייחסת אל תואר אל שהוא היותו ית' משלם שכר טוב מצותיו לעושיהן שהיא תורת חסד כי מי הקדימו וישלם בזה הוא יתברך האל הנאמן לשלם לעה"ב. ושמא תאמר ולמה לא ייטיב לצדיקים השלמים גם פה לפחות פירות מעשיהם ויהי' הקרן קיימת לעולם הבא. לזה אומר שומר הברית כו' לאלף דור והוא כי הוא יתב' שומר הברית והחסד הראוי לעשות לאבות לעשות לבנים כי יחסר מהם וטוב טוב היא לשמור מטוב הראוי לאבות להיטיב לבני ביניהם וכן ארז"ל במקום אחר אלו הי' הקב"ה משלם לאבות פרי מעלליהם מה היו עושים ביניהם בצרתם כאמור משה לפניו יתברך זכור לאברהם וזה גם כן הוא קשר אמיץ אל הקודם באו' ומשמרו את השבועה כו' ששמר החסד הראוי לאבות להיטיב לבניה' וזהו שומר הברית והחסד לאוהביו הם העוסקים בתורת ה' הנקראים אוהביו יתברך כמאמר התנא כל העוסק לשמה זוכה כו' נקרא ריע אהוב אוהב את המקום וכן לשומרי מצותיו הם בעלי מצות. והוא מאמרנו על פסוק מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו והוא כי אשר מתהלך בתומו בלתי מהרהר על יסוריו עם היותו צדיק וישר אשרי בניו אחריו שאכלו בניו פרי מעשיו אשר לא אכל אביהם. כלל הדברים שאל יקיצו בראותם צדיק ורע לו כי טוב לו לסבול ייסורין בעה"ז אפילו שלו שלא יהנה מפירות מעשיו שיועיל בזה לזרעו ושכר יסוריו לו לעה"ב שמור. באופן כי רחמים יחשבו לו. וגם כי תראו רשע וטוב לי אל תקיצו כי הנה ומשלם לשונאיו אל פניו כו' והוא כי הנה הקב"ה מאביד את הרשע המחזיק ברשעו עד יתגלגל ויבא לעולם ג' פעמים אולי יתוקן ואם אז ישוב ויקלקל לגמרי אז יאבידהו וזה יאמר ומשלם לשונאיו הם הג' שבאו בג' פעמים אל פניו להאבידו בפעם הג' כי אז משלם לו כל זכות מעשיו הטובים אשר עשה בעה"ז כדי להאבידו על מעשיו הרעים אחרי אכלו כל זכיותיו וז"א לשונאיו לשון רבים ואומר אל פניו להאבידו לשון יחיד. וש"ת ובמה יודע איפה אם הטוב אשר לרשע הוא להאבידו או הוא דרך נסיון או על זכות הוריו וכיוצא ולא לשלם לו זכיותיו אל פניו להאבידו. לז"א לא יאחר לשונאיו כו' והוא לומר זה הכלל יהי' בידך. כי כאשר לא יאחר לשונאו שבעשותו הטוב לא יאחר הוא יתברך מלהביא לו טובה שלא יאחר לשלם לו אז היא הוראה כי אל פניו ישלם לו. מה שאין כן כאשר יאחר לו כי אז אפשר יהי' על בחינה אחרת. ועל כן אל תשית לבך בעשותך מצות ה' שייטב לך פה כי אולי הטוב אשר תקבל יהי' לשלם לך אל פניך ע"כ טוב לך כי תעסוק בתורה ומצות. שלא ע"מ לקבל פרס רק היום לעשותם כמ"ש ז"ל ומחר לקבל שכרם. או יאמר ענין מז"ל שוב יום א' לפני מיתתך והקשו וכי ידע איניש כמה חיי אלא שוב היום שמא תמות למחר וזה יאמר ושמרת את כל המצות החקים והמשפטים כו' היום לעשותם כי תכוין לקיים את כלם היום ולא תניח קצתם לתקן למחר כי תעשה כל יכולתך. והוא מהטעם האמור כי לא תדע את עתך שמא תמות למחר ולא תוכל לעשותם וע"ד זה תהי' בכל יום ויום משתלם בתשובה ומעשים טובים: